הונאת השקעות חדשה בישראל: מתחזים לארגונים מוכרים
בישראל התגלתה תרמית אינטרנט חדשה, בה נוכלים מתחזים לארגונים ישראליים מוכרים ומשתמשים בלוגואים שלהם כדי למשוך קורבנות לפרויקטים פיקטיביים.
הנוכלים מפרסמים הצעות השקעה כוזבות באמצעות פרסומות ברשתות החברתיות, בעיקר באינסטגרם ובפייסבוק. לפי דיווח בפורטל "קמאקאמה", קמפיין פרסומי ששודר בעמוד בשם "מחקר שוק ישראל" השתמש בלוגואים של חברת החשמל הישראלית והבורסה לניירות ערך בתל אביב. המודעות מציעות למשתמשים להוריד חומרים אנליטיים על שוק האנרגיה או דירוג של "50 החברות המובילות בדיבידנדים בישראל", בתמורה להשארת פרטי קשר.
לאחר השארת הפרטים, המשתמשים מועברים לקבוצות וצ'אטים בוואטסאפ, שם מתחיל השלב הבא של התרמית. הנוכלים מציעים עסקאות במניות והשקעות, ומנסים לשכנע את הקורבנות להפקיד כספים. מתן גידניאן, מומחה למלחמה בהונאות וספאם ומייסד אפליקציית "פישרמן", ציין כי השימוש במותגים ישראליים מוכרים הופך לכלי נפוץ יותר בקרב פושעים, והדגיש את הסכנה שבה שימוש בשם הבורסה לניירות ערך.
הונאות השקעות הן רק סוג אחד מתוך מגוון הונאות פיננסיות. בעבר, הרשויות בישראל הזהירו מפני מקרים בהם פושעים התחזו לעובדי בנקים, חברות אשראי, בנק ישראל או המשטרה. הם מנסים להשיג פרטים אישיים ופיננסיים, פרטי כרטיסי אשראי או קודים חד-פעמיים באמצעות שיחות טלפון, SMS או דואר אלקטרוני, לעיתים תוך הפנייה לאתרים הנראים אמיתיים. שיטה נוספת כוללת השתלטות על מספר טלפון באמצעות SIM Swap או הודעות ושיחות מזויפות, המאפשרת גישה לחשבונות ופעולות פיננסיות.
באפריל 2026, בנק ישראל, המשטרה ומשרד התקשורת ציינו כי פישינג, הונאות טלפוניות, הונאות SMS והשתלטות על מספרי טלפון הם בין תרמיות ההונאה הפיננסית העיקריות. המשטרה גם מזהירה מפני הונאות רומנטיות, בהן הנוכל יוצר קשר רגשי ואז מבקש כסף. כל ההונאות הללו, למרות הבדליהן, פועלות על עיקרון דומה: תחילה זכייה באמון הקורבן, ולאחר מכן ניסיון להשיג את כספו, פרטיו הבנקאיים או גישה לחשבונותיו.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
