44 שנים למרחץ הדמים בסברה ושתילה: "ההיסטוריה חוזרת"
מאמר דעה המציין 44 שנים למרחץ הדמים במחנות סברה ושתילה, שהתרחש בספטמבר 1982 בביירות, ומשווה אותו למצב הנוכחי בעזה. הכותב, אחמד חאזם, מדגיש את חשיבות הזיכרון ההיסטורי של אירועים טרגיים בפלסטין, ומתמקד במרחץ הדמים בסברה ושתילה כדוגמה למעשי טבח שבוצעו לכאורה על ידי ישראל נגד פלסטינים.
לדברי הכותב, המרחץ, שבו נהרגו למעלה מ-3,000 איש, תוכנן ובוצע על ידי מיליציות נוצריות לבנוניות, צבא דרום לבנון וישראל, כאשר הכוחות הישראלים אפשרו את הכניסה למחנה והתעלמו מהנעשה. הוא מציין כי ההחלטה על המרחץ התקבלה על ידי רפאל איתן, הרמטכ"ל דאז, ואריאל שרון, שר הביטחון דאז, תחת ממשלת מנחם בגין.
הכותב טוען כי למרות חלוף 44 שנים, איש מהאחראים הישראלים או הלבנונים לא הועמד לדין, ואף סייעו להם להתחמק מעונש. הוא משווה את שתיקת הקהילה הבינלאומית והערבית אז והיום, במיוחד ביחס למצב בעזה, כגורם המעודד את ישראל להמשיך במדיניותה התוקפנית.
המאמר מזהיר מפני פירוק נשק של פלסטינים בלבנון, כפי שנעשה בעבר, וטוען כי הדבר משאיר אותם פגיעים וחסרי הגנה, כפי שקרה בסברה ושתילה. הוא מתאר את המחנה כעדות לזוועות, שבהן נרצחו אזרחים ללא רחם במשך 48 שעות, תחת אבטחה ישראלית שהגבילה את הכניסה לעיתונאים עד לסיום הטבח.
