ואז הגיע הרגע המדהים שבו נפתלי בנט חשף: כן, אני יודע לבשל עוף באננס
הספר "שעת אמת" מאת ארי שביט, המתעד מפגשים עם נפתלי בנט, נתפס כהחמצה ספרותית ופוליטית. שביט ליווה את בנט במשך חצי שנה וערך עמו מאה שעות שיחה, אך לטענת המבקר, לא הצליח לחלץ מהפוליטיקאי דבר חדש או מפתיע. הספר, שנועד ככל הנראה להציג את בנט באור רציני יותר, נכשל בכך, בין היתר בשל שימוש בקלישאות פוליטיות ודתיות, והתפארות בהישגים שנויים במחלוקת.
הביקורת מצביעה על כך שבנט מתקשה להשתחרר מהדימוי הקומי שיצר, בין היתר בחיקוי של ערן זרחוביץ', ושהספר אינו מצליח להרחיק אותו מכך. כמו כן, נטען כי הספר לוקה בחסר בהומור, וכי עטיפתו פתטית. בנט נוקב בביקורות כלפי פוליטיקאים אחרים, כמו בנימין נתניהו, עמיחי שיקלי ועידית סילמן, אך נמנע מביקורת עצמית או מתקיפה ישירה של אלו שפגעו בו פוליטית.
הספר מתעלם מהקשר המורכב בין בנט לאיילת שקד, ומתמקד במסרים חוזרים על חשיבות השירות הצבאי, תוך שימוש במוטיב "ש.ר.ת". המבקר רואה בספר קמפיין בחירות מוסווה, המוגש בפורמט של ספר. למרות ניסיונות להציג את בנט כדמות חמה ונעימה, הוא נותר כפי שהיה תמיד, דמות שנבלעה בפוליטיקה הישראלית.
הספר, שמומן על ידי ההוצאה לאור "כנרת זמורה דביר" ולא על ידי מפלגת "יחד", מציג את בנט כמי שחי בסרט משלו, והשאלה שנותרת היא כמה אנשים ירצו לצפות בו.
