מטרו תל אביב: עלויות מזנקות ופער מימון מדאיג

על פי דיווח בעיתון "כלכליסט", עלות פרויקט המטרו בגוש דן עלתה לכ-184 מיליארד שקל, בעוד הממשלה עדיין מעדכנת את הערכות העלות וההכנסות ובוחנת מנגנונים להתמודדות עם פערים במימון ותזמון תזרימי המזומנים. הבעיה המרכזית אינה רק העלות הכוללת, אלא הפער בין מועדי הוצאת הכספים למועדי קבלת ההכנסות הצפויות, כאשר חלק מההכנסות יגיעו רק בשלבים מאוחרים של הפרויקט.

מודל המימון הנוכחי מבוסס על חלוקה שווה בין תקציב המדינה לבין חמישה מקורות הכנסה נוספים, הכוללים היטלי השבחה, מימון ייעודי למטרו, השתתפות רשויות מקומיות, אגרות גודש, הכנסות מפיתוח מסחרי מעל תחנות ומתקני תחזוקה, ותרומת רשות מקרקעי ישראל. הפער התזרימי, כלומר התקופה בה יש להוציא כספים לפני קבלת ההכנסות, ידוע עוד משלבי התכנון אך טרם הוסדר באופן פומבי.

בנק ישראל הזהיר בעבר כי חלק ממקורות המימון תלויים בהכנסות שקשה לחזות את מועדן, והציע חלופות כמו מימון מוקדם או הקמת מנגנון מימון נפרד. על פי הערכות, ההוצאה השנתית על הפרויקט עשויה להגיע ל-15-20 מיליארד שקל בשנים מסוימות, כאשר התקופה שבין 2028 ל-2034 צפויה להיות היקרה ביותר.

משרד האוצר מצהיר כי הפער התזרימי נלקח בחשבון וכי הוא פועל למציאת פתרון מבלי לפגוע בלוחות הזמנים, אך טרם פורסם נתון סופי לגבי היקף הפער או מודל המימון המלא. מבקר המדינה כבר התריע בעבר על שלושה סיכונים פיננסיים מרכזיים בפרויקט, ביניהם פערים של מיליארדי שקלים בין הערכות העלות לתקציב המאושר, ירידה צפויה בהכנסות מסוימות, ופערים במימון ממשלתי.

הפרויקט, המוגדר כגדול ביותר בתחום התשתיות בישראל, צפוי להשפיע על יכולת הממשלה לחלק את ההשקעות בין פרויקטים שונים, במיוחד אם תיאלץ לממן חלק מההוצאות מראש או להגדיל את נטל החוב. עם זאת, משרד האוצר מדגיש כי הפער אינו מעמיד את הפרויקט בסכנת עצירה. השאלה המרכזית כעת היא לא רק מה תהיה העלות הסופית, אלא גם מתי יגיעו ההכנסות הצפויות, שכן פער תזמון גדול יותר יגביר את הצורך במימון ביניים ועלול להשפיע על החוב הלאומי.