הפד מעלה ריבית בארה"ב - איך זה מגיע למשכנתא, לפנסיה ולכסף שלכם?
החלטת הפדרליסטריזרב (הפד) להעלות את הריבית בארצות הברית משפיעה על החיסכון של משפחות בישראל, גם אם אין להן חשבונות מסחר בחו"ל. זאת מכיוון שכספי פנסיה והשתלמות מושקעים בשווקים בינלאומיים, חברות ישראליות מגייסות הון בדולרים, ושער החליפין משפיע על יבוא והוצאות בחו"ל.
עם זאת, העלאת ריבית בארה"ב אינה מתורגמת אוטומטית להתייקרות המשכנתא בישראל. בנק ישראל קובע את הריבית המקומית בהתאם לאינפלציה ולמצב הכלכלה בישראל. ריבית הפריים במערכת הבנקאית מבוססת על ריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%, והפד משפיע על הסביבה שבה מתקבלת ההחלטה, אך אינו משנה ישירות את ריבית הפריים.
ההשפעה על ישראל עוברת גם דרך הדולר. כאשר הריבית בארה"ב עולה ביחס לישראל, החזקת נכסים דולריים עשויה להיות מושכת יותר. הדבר יכול לתמוך בדולר, אך שער החליפין מושפע גם מגורמים כמו סיכון, השקעות, יצוא ופעולות של גופים מוסדיים. התחזקות הדולר יכולה להעלות את העלות השקלית של מוצרים מיובאים, מה שעשוי להשפיע בעקיפין על החלטות בנק ישראל בנוגע לאינפלציה.
במשכנתא קיימת, ההשפעה תלויה במסלול. שינוי בריבית בנק ישראל משפיע על רכיב הפריים, בעוד במסלולים בריבית קבועה או צמודת מדד ההשפעה שונה. במשכנתא חדשה, הבנקים מתמחרים גם את עלות המקורות שלהם ואת סיכון הלווה, כך שהצעות חדשות יכולות להתייקר או להוזל ללא קשר מיידי לריבית בנק ישראל.
בחיסכון פנסיוני, ההשפעה תלויה בהרכב המסלול. שינויים במחירי מניות ואג"ח בחו"ל משפיעים על שווי החיסכון, ובמסלולים שאינם מגדרים חשיפה מטבעית, גם תנודות הדולר משפיעות. אין השפעה אחידה על כל החוסכים, שכן הרכב התיקים והחשיפה המטבעית משתנים בין המסלולים. גם כסף סולידי, כמו פיקדונות או קרנות כספיות, מתנהג אחרת בהתאם לסוג המוצר ולסביבת הריבית.
