המפנה האנטי-ישראלית של מפלגת 'די לינקה' הגרמנית
מפלגת 'די לינקה' הגרמנית, שורשיה נעוצים במפלגת השלטון הקומוניסטית של גרמניה המזרחית, עברה תמורות רבות מאז איחוד גרמניה. לאחר משבר עמוק שבו איבדה חלק מבסיס בוחריה המסורתי במזרח למפלגת הימין AfD, החלה המפלגה לחפש בסיס אלקטורלי חדש במטרופולינים, תוך התמקדות באוכלוסיות מוחלשות וקהילות מהגרים. לצד מצע סוציאליסטי קלאסי, התפתח במפלגה שיח של פוליטיקת זהויות ותיאוריות פוסט-קולוניאליות, אשר תרגם את יחסי הכוח למונחים של 'מדכא ומדוכא', ומיקם את ישראל כגורם מדכא. תהליך זה, שהחל עוד לפני 7 באוקטובר 2023, התעצם במיוחד בברלין, והתפשט מהשטח העירוני אל ההנהגה הכלל-ארצית.
השורשים האנטי-ישראליים של המפלגה נטועים במורשת הקומוניסטית, אך לאחר 7 באוקטובר 2023, השיח הפוסט-קולוניאליסטי החל להטיל את מלוא האחריות על ישראל. הקצנה זו נבעה מהתחזקות האגף הצעיר של המפלגה באוניברסיטאות, שם נפגשו צעירי המפלגה עם בני מהגרים שנחשפו לנרטיבים עוינים לישראל. תיאוריות פוסט-קולוניאליות אימצו את תפיסת ישראל כפרויקט קולוניאליסטי, תוך דחיקת הקו המתון שאומץ לאחר איחוד גרמניה. השינוי התרחש מלמטה למעלה, מסניפי השטח העירוניים, דרך מדינת המחוז ברלין, ועד להנהגת המפלגה.
ההתפתחות הרדיקלית באה לידי ביטוי באירועים שונים, החל מפעילות סניף נויקלן בברלין, דרך אימוץ הגדרת 'ירושלים' במקום הגדרת IHRA לאנטישמיות בוועידת המפלגה, ועד לקריאות כמו 'מוות לצה"ל' ו'יאללה אינתיפאדה' באירועי בחירות. למרות קיומו של קו נגדי בתוך המפלגה, המבקש להציב גבולות ברורים ביחס לאנטישמיות ולהגן על החיים היהודיים, הלחץ מהשטח והשינוי הבין-דורי דחפו את המפלגה לאמץ עמדות חריפות יותר, כולל שימוש במונח 'רצח עם' ביחס למלחמה בעזה. שינוי זה מהווה אתגר לתפיסת היחסים הגרמנית-ישראלית, שעוצבה לאחר מלחמת העולם השנייה.
