מהקורונה לבינה המלאכותית: חשבון הנפש שהעולם חייב לעשות
מהפכת הבינה המלאכותית מעלה שאלות דומות לאלו שעלו בימי מגפת הקורונה, בנושאי אמון, ידע, אינטרסים, מוסר ויכולת להציב גבולות. הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בארגון רבני צהר, בוחן את האתגרים הללו ומציע כיצד המחשבה היהודית יכולה לתרום לדיון העולמי.
בתקופת הקורונה, התעוררו דיונים אתיים מורכבים, כגון האם מותר לפתח וירוסים מסוכנים במעבדה למטרות מחקר, למרות הסיכונים הכרוכים בכך. דיונים אלו נגעו גם בסוגיות כמו דרכי התמודדות עם הנגיף, סדרי עדיפויות במתן טיפול רפואי, וחובות הרופאים. בסופו של דבר, ניתן היה למסגר את הדיונים הללו בארבע קטגוריות עיקריות: זהות המשתתפים בדיון והאינטרסים שלהם, התמודדות עם חוסר ידע מדעי, סוגיות אתיות טהורות, והיכולת המעשית ליישם עקרונות אתיים בחברה מורכבת.
כעת, עם התפרצות מהפכת הבינה המלאכותית, עולים אתגרים דומים. גם כאן, ישנם אינטרסים כלכליים ופוליטיים המשפיעים על הדיון, הן מצד חברות הטכנולוגיה והן מצד ממשלות. שאלות לגבי מידת הסכנה האמיתית של הבינה המלאכותית, יכולתנו לפתח אותה באופן בטוח, והמודלים המתאימים ביותר, נמצאות בלב הדיון. בנוסף, עולות שאלות מהותיות לגבי הדרך הנכונה לפעול: האם לעצור את הפיתוח, להאט אותו, להקים גופי בקרה, או להסתמך על רגולציה, וכיצד להטיל אחריות על החברות והשלטון.
אתגר נוסף הוא חוסר השתתפותן של מדינות מסוימות בדיון, כמו סין, העלולה לנצל מגבלות אתיות, או עמדת נשיא ארצות הברית השולל חלק מהסכנות. הרב שרלו מתמקד בשאלה כיצד המחשבה היהודית יכולה לתרום לדיון זה, במיוחד בימים אלו של חשבון נפש ולקראת חג האסיף, החוגג הישגים גדולים, בדומה להישגים המוכחשים של הבינה המלאכותית.
