בכיר בשוק ההון מזהיר: אימוץ המלצת שמחון עלול לפתוח פתח למשבר הצ'יליאני
יושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, הציע לבטל את חובת הפרשת העובד לפנסיה עד גיל 40, מתוך מטרה להגדיל את ההכנסה הפנויה של צעירים בכ-500 שקלים בחודש. המהלך נועד לסייע לצעירים בשנים קריטיות של הקמת משפחה ותשלום משכנתאות, ומתבסס על מחקרים של בנק ישראל המצביעים על כך שחיסכון פנסיוני כפוי עלול לפגוע בהחלקת הצריכה של בעלי הכנסות נמוכות.
עם זאת, בכירים בשוק ההון מביעים חשש כי אימוץ ההצעה עלול ליצור תקדים מסוכן, בדומה למשבר הפנסיה בצ'ילה. צ'ילה, שהונהגה מודל פנסיה צוברת, אפשרה לאזרחים למשוך כספי פנסיה במהלך מגפת הקורונה, מה שהוביל למשיכת למעלה מ-48 מיליארד דולר, כ-20% מהתמ"ג. כתוצאה מכך, כ-35% מהחוסכים נותרו ללא חיסכון פנסיוני, ושוק ההון המקומי נפגע.
החשש המרכזי בישראל אינו מהמשיכה עצמה של כספים שכבר נצברו, אלא מהפיכת החיסכון הפנסיוני לכלי לפתרון בעיות הכנסה בהווה, כפי שקרה בצ'ילה. קיים חשש שהדבר ייצור פיתוי פוליטי להשתמש בכספי הפנסיה לפתרון בעיות כמו יוקר מחיה, קשיי משכנתא, מיתון או פגיעה ממלחמה, ובכך יפגע מבנית במערכת הפנסיה.
בצ'ילה, למרות שהמשיכות לא יצרו את הבעיה לבדן אלא החריפו אותה, הן הובילו לפגיעה משמעותית בנזילות שוק ההון ובהכנסה הפנסיונית העתידית של החוסכים. למרות רפורמה מאוחרת בצ'ילה שהעלתה את הפרשות המעסיקים, הלקח הוא שברגע שהחיסכון ארוך הטווח הופך לכלי לפתרון בעיות הווה, קשה להציב גבולות לשימוש בו.
הדיון בישראל מתמקד בשאלה האם יש לפתוח פתח רחב לשימוש בכספי פנסיה, או לבנות מנגנון מדויק יותר שיסייע בעיקר לצעירים בעלי הכנסות נמוכות. ההבדל, כפי שמלמדת צ'ילה, אינו טכני ויכול להוביל לפגיעה מבנית בלתי הפיכה במערכת הפנסיה.
