מחיקה מהמאגר: מה אפשר לבקש מבנק ישראל, ומה זה עולה בהלוואה הבאה
חוק נתוני אשראי מאפשר לכל אדם, למעט קטינים, לבקש מבנק ישראל למחוק את נתוני האשראי שלו מהמאגר ולהפסיק את איסופם. בקשה זו, המוגשת לבנק ישראל, גורמת למחיקת הפרטים המזהים של הלקוח והפסקת איסוף נתונים חדשים. עם זאת, קיימים חריגים: מי שדווחו עליו נתונים שליליים מובהקים על אי-עמידה בפירעון אינו זכאי לבקש מחיקה למשך שלוש שנים ממועד העברת הנתונים, גם אם החוב כבר שולם. מחיקה כזו כוללת גם מידע חיובי, ומשאירה את הלקוח עם דוח אשראי ריק, דבר שעלול להוביל לסירוב או לריבית גבוהה יותר בהלוואות עתידיות, מכיוון שקשה להעריך את סיכונו.
חלופה למחיקה מלאה היא חסימת מסירת נתונים לגופים ספציפיים או לכולם, בהתאם לסעיף 30 לחוק. בקשה זו, המוגשת גם היא לבנק ישראל, משאירה את הנתונים במאגר אך מונעת את גישתם של גופים מסוימים. אפשרות זו מאפשרת ללקוח לשמר את ההיסטוריה החיובית שלו מול גופים אחרים.
מידע נשמר במאגר בנק ישראל למשך עשר שנים, אך נמסר לגופים חיצוניים רק בשלוש השנים הראשונות. לאחר מכן, המידע נשמר לתיעוד בלבד, ובסופו נמחקים הפרטים המזהים. פיגורים ישנים יותר מחלון הדירוג (שלוש שנים) אינם משפיעים על הדירוג, ולעיתים המתנה עדיפה על פני מחיקה. במקרים של נתונים שגויים, כמו הלוואה שנסגרה אך מופיעה כפתוחה, יש לפנות למקור המידע לצורך תיקון, תהליך שיכול לארוך עד 21 ימי עסקים וזול יותר ממחיקה.
מאז פתיחת המאגר ב-2019, עשרות גופים מקבלים גישה לנתונים, מה שהעלה חששות בנוגע לפרטיות. החוק מגביל את השימוש בנתונים למטרה שלשמה נתבקשו, אוסר על שימוש בהם להעסקת אחרים, ומחייב את נותני האשראי להודיע ללקוח על קבלת הדוח ולמסור לו את פרטי הלשכה. דוח ריכוז נתונים ניתן לקבל פעם בשנה בחינם, והוא מפרט את הבעיות הקיימות בתיק ואת מספר הגופים שביקשו מידע על הלקוח. השגה על הדירוג עצמו מתנהלת מול לשכת האשראי ולא מול בנק ישראל.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
