"מושג תקנת השבים עבר מהדין האזרחי לפלילי"
פרופ' אביעד הכהן, מומחה למשפט עברי, מסביר כיצד עקרון התשובה היהודי משתלב במשפט הישראלי, בדגש על מושג "תקנת השבים". בעוד שבהלכה היהודית התשובה היא מצווה כל השנה, יש לה השלכות משפטיות לגבי חזרה לתפקידים לאחר עבירה. ההלכה מבחינה בין תפקידים ייצוגיים (כמו כהן גדול) שניתן לחזור אליהם לאחר תשובה, לבין תפקידי שררה (כמו נשיא הסנהדרין) שאליהם לא ניתן לחזור.
מושג "תקנת השבים", שמקורו בדין האזרחי ונועד לעודד חזרה בתשובה על ידי פיצוי כספי במקום השבת גזילה פיזית במקרים מסוימים, אומץ בחוק הישראלי בתחום הפלילי. חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים מאפשרים לאדם שחטא ושב בתשובה להשתקם ולחזור לחיים נורמליים, כאשר המרשם הפלילי נמחק בחלוף זמן מסוים. עם זאת, במקרים של אנשי ציבור, כמו אריה דרעי, קיימת החמרה, ואינם חוזרים לאותה שררה.
בית המשפט העליון, באמצעות המשנה לנשיא מנחם אלון, התייחס לעקרון התשובה והתקנה בהקשר של כבוד האדם וחוק יסוד. אלון דחה ערעור של עורך דין שביצע עבירות אתיות, למרות שהביע אמפתיה והרחיב על רעיון התשובה.
בנוסף, חוק העונשין מתייחס לחרטה תוך כדי ביצוע עבירה, שיכולה להסיר אחריות פלילית. חרטה לאחר ביצוע העבירה אינה משפיעה על האחריות הפלילית, אך יכולה להילקח בחשבון בגזירת העונש, כפי שציין הנשיא אהרון ברק בהתייחסו לציטוט מהלכות תשובה לרמב"ם.
