חשבון שני לצד הישן: מתי שני בנקים חוסכים למשק בית 1,275 שקל בשנה, ומתי זה 240 שקל על כלום
בנקים דיגיטליים מציעים ללקוחות חדשים, כמו זוג עם משכנתא גדולה ופיקדון, ריביות גבוהות על פיקדונות בתמורה להעברת משכורת. למרות הכוונה לניוד מלא, לרוב נשארים עם שני חשבונות בנק: החשבון הישן ממשיך לשרת את המשכנתא או ההלוואות, והחשבון החדש מקבל את המשכורת והפיקדונות. בישראל, אדם ממוצע מחזיק 1.1 חשבונות בנק, והבנקים הדיגיטליים שואפים להגדיל מספר זה לשניים, מתוך הבנה שהלקוח יכול להרוויח מהריביות הגבוהות ולהשאיר את החשבון הישן פעיל.
המעבר לבנק דיגיטלי יכול להניב חיסכון משמעותי. לדוגמה, העברת משכורת של 10,000 שקל לחודש לבנק דיגיטלי כמו 'וואן זירו' פותחת מסלולים חינמיים, שמחירם הרגיל נע בין 49 ל-89 שקל בחודש. בנוסף, הצעות לפיקדונות בריבית גבוהה יותר, כמו 6% לעומת 3% בבנקים המסורתיים, יכולות להניב חיסכון של אלפי שקלים בשנה על סכומים גדולים. פער של 0.75% בריבית על פיקדון של 200,000 שקל שווה כ-1,275 שקל נטו בשנה, סכום שמצדיק פתיחת חשבון נוסף.
עם זאת, החזקת שני חשבונות בנק עלולה גם לייקר את השירותים. משק בית ממוצע משלם כ-31.6 שקל בחודש על ניהול חשבון עובר ושב וכרטיס אשראי, ועם שני חשבונות הסכום הזה מוכפל. גם אם אחד החשבונות אינו פעיל במיוחד, בנקים מסוימים גובים דמי ניהול מינימליים. כרטיס אשראי נוסף עולה כ-215 שקל בשנה, אלא אם המחזור החודשי עולה על 7,500 שקל. בנוסף, פיצול תיק השקעות בין שני בנקים עלול לסבך את ניכוי המס והפסדים מול רווחים.
מודל נפוץ נוסף של שני חשבונות הוא אצל זוגות עם פערי הכנסה, המנהלים חשבון משותף להוצאות הבית וחשבונות נפרדים לכל אחד. פתיחת חשבון שני מאפשרת ללקוח לבחון את הבנק החדש מבלי לנתק לחלוטין את הקשר עם הבנק הישן, ומשמשת כרשת ביטחון. לאחר תקופת ניסיון של מספר חודשים, הלקוח יכול להחליט אם לבצע ניוד מלא או להמשיך להחזיק בשני חשבונות, תוך שקלול היתרונות והחסרונות הכלכליים.
