"800 שקל ליום מהבית": המשרה שהופכת את העובד לחשבון פרד, ומה חוק איסור הלבנת הון אומר עליו
מודעות מזויפות המבטיחות שכר גבוה מהבית, עד 800 שקל ליום, מפתות עובדים להצטרף להונאות פיננסיות. המודעות מופצות ברשתות חברתיות ובאפליקציות מסרים, והן מובילות את המועמדים, לאחר תשלום ראשוני סמלי, לשני מסלולי הונאה עיקריים. במסלול הראשון, העובד נדרש להפקיד כספים כדי להתקדם או לשחרר רווחים לכאורה, ובסופו של דבר מפסיד את כספו. במסלול השני, הכסף מוזרם לחשבון העובד ומועבר הלאה, כאשר העובד מקבל עמלה. כספים אלו הם לרוב כספי קורבנות הונאה אחרים, שהועברו לפלטפורמות השקעה מזויפות או נמכרו דרך אתרי יד שנייה. העובדים הללו, המכונים "חשבונות פרד", עלולים למצוא עצמם נחקרים בחשד להלבנת הון, עבירה שדינה עד 10 שנות מאסר לפי חוק איסור הלבנת הון. החוק מדגיש את חשיבות ה"ידיעה" של העובד, כאשר גם "עצימת עיניים" יכולה להיחשב כידיעה. בנקים מחויבים לזהות ולדווח על פעילות חריגה, ואף להקפיא או לסגור חשבונות. במקרים בהם העובד העביר כספים בעצמו, חוק שירותי תשלום אינו מחייב את הבנק בהחזר מלא, מעבר ל-450 שקל השתתפות עצמית, במקרים של שימוש לרעה שנעשה מאחורי גבו. מקרה לדוגמה הוא של אדם שניכה 18 מיליון שקל כ"איש קש" ונידון ל-20 חודשי מאסר בפועל. הצעד הראשון של מי שהעביר כסף עבור "המעסיק" הוא פנייה יזומה לבנק בכתב, המסבירה שהחשבון שימש אחרים, כראיה לתום לב. שמירת הראיות מהצ'אטים והמודעות המקוריות חשובה לחקירה. במקרים של גניבת זהות, בהם נדרשו פרטי תעודת זהות וחשבון, קיימים מדריכים ייעודיים להתמודדות. בבריטניה, 65% מבעלי חשבונות הפרד הם מתחת לגיל 30, ובארה"ב העונש הממוצע הוא 71 חודשי מאסר.
