החבילה מעוכבת במכס: ההודעה שגונבת כרטיס אשראי בשני שלבים, ומה החוק מחזיר אחריה
גורמי פשיעה מתחזים בימים אלה לדואר ישראל ושולחים הודעות SMS המודיעות על חבילה הממתינה במרכז מיון ודורשת תשלום דמי מכס בסכום נמוך. ההודעה כוללת קישור מקוצר לדף מזויף, הנושא את לוגו דואר ישראל ומבקש להזין פרטי כרטיס אשראי מלאים, כולל תוקף ושלוש ספרות אבטחה.
לאחר הזנת הפרטים, מופיעה הודעה על צורך באימות נוסף, ובמקביל נשלח קוד אימות חד-פעמי מחברת האשראי. הקורבן מזין את הקוד בדף המזויף, והנוכלים משתמשים בו כדי לצרף את הכרטיס לארנק דיגיטלי או לאשר חיוב גדול. דמי המכס היו רק הפיתיון, והקוד הוא אמצעי הגניבה העיקרי.
היעד המועדף על הנוכלים הוא צירוף הכרטיס לארנק דיגיטלי, המאפשר להם לבצע רכישות בחנויות מבלי שהכרטיס הפיזי יעזוב את הקורבן. הסימן הראשון לכך שהתרחשה הונאה הוא קבלת מסרון מחברת האשראי על צירוף כרטיס לארנק חדש. גרסאות שונות של ההונאה מופיעות בהתאם לעונות השנה, כמו דוחות חניה או חשבונות חשמל.
על פי חוק שירותי תשלום, במקרה של חיוב שנוצר מפרטים שנגנבו, הלקוח נושא לכל היותר ב-450 שקל, וחברת האשראי מחויבת להשיב את היתר תוך שמונה ימי עסקים. חוות דעת של משרד המשפטים מ-2021 קבעה כי גם מסירת קוד אימות למתחזה אינה שוללת את ההגנה על הלקוח, וההשתתפות העצמית נותרת 450 שקל. מערך הסייבר הלאומי טיפל בשנת 2025 בכ-13.7 אלף דיווחי פישינג, עלייה של כ-35% לעומת השנה הקודמת.
