שומה של 520 אלף שקל על עוסק שנפתח בזהות גנובה: עשרת הצעדים לפני שהגניבה הופכת לחוב
בספטמבר 2026 נחשפה דליפה של מסמכי זהות, כתובות והיסטוריית עסקאות של לקוחות רבולוט לידי נוכלים, שהתחזו לרשות ממשלתית. החברה עצמה מסרה להם את החומר, שאיפשר פתיחת הלוואות, חשבונות בנק ותיקי עוסק על שמות אחרים. דוד קרופיק גילה שעל שמו נפתח תיק עוסק מורשה במע"מ לעסק של דלקים ושמנים, ורשות המסים הוציאה על שמו שומות של כ-520 אלף שקל ב-2019 וכ-525 אלף שקל ב-2020. מנצור, ששהה בתאילנד, הגיש תביעה אזרחית במחוזי בתל אביב לאחר שהחקירה נסגרה, אך השופטת רחל ברקאי דחתה אותה על הסף, מכיוון שהדרך לתקוף שומה היא באמצעות השגה וערעור מול מנהל מע"מ במועדים הקבועים בחוק.
חיובים שנעשו בכרטיס או בחשבון קיים שלא בהסכמת הלקוח נחשבים שימוש לרעה לפי חוק שירותי תשלום, וההשתתפות העצמית מוגבלת ל-75 שקל ועוד 30 שקל לכל יום עד ההודעה, עד לתקרה של 450 שקל. במקרה של הודעה תוך 30 יום, הבנק מחזיר את היתרה תוך 8 ימי עסקים. לקוח שגילה חיוב זר והודיע מיד ישלם לכל היותר 225 שקל. מרגע ההודעה, אחריות הלקוח יורדת לאפס, ולכן ההודעה לבנק ולחברת הכרטיסים היא הצעד הראשון.
לעומת זאת, הלוואה חדשה או חשבון חדש שנפתחו בזהות גנובה אינם מכוסים בהסדר זה. הבירור במקרים אלו מתנהל מול הגוף שהעניק את האשראי, בכתב, עם אישור תלונה במשטרה, ובתיקים מורכבים עם ייעוץ משפטי. תלונה מקוונת במשטרה מוגשת דרך אתר הממשלה, והיא הופכת רשמית לאחר טיפול חוקר. מספר האישור המתקבל משמש את רשות המסים, הביטוח הלאומי, הבנק וחברת הביטוח.
כסף שיצא בהעברה נמצא במסלול אחר. מוקד ההונאות של הבנק יכול לפנות לבנק המקבל בבקשת השבה, אך סיכויי ההצלחה גבוהים בעיקר באותו יום, והבנק המקבל רשאי לסרב. בחוק הישראלי חסרה זכות להקפאת כספים כאלו.
מרכז הידע מפרט עשרה צעדים למקרה של פתיחת הלוואה, חשבון או עוסק בשמכם: 1. הודעה לבנק ולחברת הכרטיסים על שימוש לרעה. 2. חסימת כרטיסים, החלפת סיסמאות ואימות דו-שלבי. 3. פנייה לחברת הסלולר לחסימת קו והחזרתו. 4. בקשת השבה של העברות שיצאו דרך מוקד ההונאות. 5. תלונה מקוונת במשטרה ושמירת מספר האישור. 6. בקשת דוח ריכוז נתונים ממאגר נתוני האשראי. 7. בירור בכתב מול גופי אשראי עם אישור תלונה. 8. השגה למנהל מע"מ על עוסק שנפתח. 9. דיווח לרשות להגנת הפרטיות על דליפות, ולמוקד 119 על אתרים מתחזים. 10. תיעוד כל הפניות בתיק אחד.
איגוד הבנקים העריך בכנסת ב-2025 כי הנזק מהונאות ב-2024 הגיע לכ-100 מיליון שקל, בעוד הבנקים עצרו 1-1.2 מיליארד שקל. רוב המחלוקות על פישינג נסגרות בפשרה חלקית מול הבנק. הפיקוח על הבנקים דורש מדיניות אחידה לפיצוי לקוחות שנפלו קורבן להונאה, וב-2025 הושבו 33 מיליון שקל לכ-300 אלף לקוחות.
