3 ימים לבטל, 3 שנים להצהרת בריאות: שלושת הסעיפים שקובעים כמה הפוליסה עולה
חוק חוזה הביטוח קובע שני מנגנוני שעון עיקריים: האחד, מאפשר למבוטח לבטל את הפוליסה תוך שלושה ימים, והשני, מעניק לחברת הביטוח שלוש שנים מיום החתימה לבחון מחדש את הצהרת הבריאות של המבוטח. חוזים המנסים לשנות מועדים אלו אינם תקפים. לעומת זאת, שלושה סעיפים אחרים בפוליסה הם אלו המשפיעים באופן ישיר על עלותה בפועל: החריגים הרפואיים, גובה ההשתתפות העצמית ומנגנון חידוש הפרמיה.
החריג למצב רפואי קודם, בשילוב עם הצהרת הבריאות, יכול להוביל לקיצוץ בתגמולי הביטוח או אף לשחרור המבטח מתשלום, אם המבוטח השמיט מידע רפואי רלוונטי. הגנה זו תקפה למשך שלוש שנים, למעט במקרים של כוונת מרמה. לעומת זאת, חריג שנכתב במפורש בפוליסה נותר בתוקף ללא הגבלת זמן.
ההשתתפות העצמית, סעיף הניתן לשינוי ברוב הפוליסות, משפיעה על עלות הפרמיה. השתתפות עצמית גבוהה יותר מובילה לפרמיה נמוכה יותר, ולהיפך. מנגנון זה משתנה בין סוגי הביטוח השונים, כאשר בביטוחי בריאות, למשל, נקבעת תקרה לכל טיפול או תרופה, והיתרה נופלת על המבוטח.
מנגנון חידוש הפרמיה קובע כי הפרמיה עשויה להתייקר משנה לשנה, בהתאם לגיל המבוטח או לטבלאות שהמבטח קבע. מנגד, חוק חוזה הביטוח מאפשר למבוטח לבטל את הפוליסה תוך שלושה ימים, ובביטוחי חיים אף בכל עת בהודעה בכתב. במקרים של ביטוח רכב, ביטול באמצע השנה מזכה בהחזר יחסי של הפרמיה.
בשנת 2024, רשות שוק ההון טיפלה ב-17,586 פניות ציבור, עלייה של 10% ושיא של עשור, והשיבה כ-20 מיליון שקל למבוטחים. משק בית ישראלי מוציא בממוצע כ-13,900 שקל בשנה על ביטוחי בריאות, כאשר כ-1,300 שקל מתוכם מיועדים לכיסוי כפול. בנוסף, צפויים כ-700 מיליון שקל לחזור למבוטחים בפוליסות חיים עם חיסכון שנמכרו בין 1982 ל-2003, בעקבות פסק דין בפרשת פקטור פוליסה.
