יציאה מוקדמת מליסינג פרטי: החוק שותק, החוזה קובע, ובית המשפט כבר הפחית חיוב מ-15,257 ל-7,696 שקל
יציאה מוקדמת מחוזה ליסינג תפעולי פרטי מורכבת יותר מרכישת רכב חדש מיבואן, שכן היא אינה מוסדרת בחוק ייעודי ונסמכת בעיקר על תנאי החוזה בין הלקוח לחברת הליסינג. בניגוד לרכישת רכב חדש, המאפשרת ביטול תוך 14 יום בתשלום של 5% או 100 שקל, ליסינג תפעולי פרטי אינו נכלל בתקנות ביטול עסקה. משרד התחבורה מסדיר את רישום הרכב כרכב החכר, אך החוזה הוא המסמך הקובע את עלות היציאה המוקדמת.
עלויות היציאה המוקדמת נקבעות על פי חמישה סעיפים עיקריים בחוזה: סעיף הסיום המוקדם, הפיצוי המוסכם, הערך השיורי של הרכב, מכסת הקילומטרים והמחיר לקילומטר נוסף, וסעיף הקובע את ספרי החברה כמכריעים במחלוקות חישוב. סעיף זה מקשה על לקוחות לערער על חישובי החברה באמצעות הערכות חיצוניות.
במקרים בהם חיוב היציאה המוקדמת נראה מופרז, סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות) מאפשר לבתי המשפט להפחית פיצויים מוסכמים שאינם ביחס סביר לנזק הצפוי. דוגמה לכך היא פסק דין בבית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, בו חויב לקוח בסכום של 15,257 שקל, אך סכום זה הופחת ל-7,696 שקל בערעור. בנוסף, חוק החוזים האחידים קובע כי תנאי מקפח בחוזה ליסינג, הנחשב לחוזה אחיד, ניתן לביטול.
לקוחות השוקלים יציאה מוקדמת צריכים לבקש תחשיב יציאה בכתב מחברת הליסינג, הכולל את יתרת התשלומים, ערך הרכב, פיצויים מוסכמים וקיזוזים אפשריים. צילום הרכב ומד המרחק ביום ההחזרה יכול למנוע מחלוקות עתידיות. חלופות ליציאה מוקדמת כוללות העברת החוזה, רכישת הרכב במחיר השיורי, או שדרוג לרכב אחר באותה חברה. פוליסת הביטוח מסתיימת בנפרד, ומועדי החזר הפרמיה מוסברים במדריך נפרד.
