פנסיה תקציבית: מיליארדי שקלים שיוצאים מהתקציב
מערכת הפנסיה התקציבית הישנה בישראל ממשיכה להכביד על תקציב המדינה, עם התחייבויות שהגיעו בשנת 2025 ל-723 מיליארד שקלים. מדובר בעלייה של כ-7 מיליארד שקלים לעומת השנה הקודמת, ועלייה של 123 מיליארד שקלים לעומת שנת 2013. הפנסיה התקציבית, בניגוד למערכת ההצטברותית החדשה, ממומנת ישירות מתקציב המדינה ונועדה לעובדי המגזר הציבורי שחתמו על הסכמים קודמים לרפורמה של תחילת שנות ה-2000. במסגרת זו, עובדים רבים היו זכאים לקבל לאחר פרישתם עד 70% משכרם האחרון.
המעבר למערכת ההצטברותית החדשה חל עבור עובדים חדשים במגזר הציבורי, אך אלו שכבר עבדו לפני הרפורמה שמרו על תנאיהם הקיימים כחלק מהסכמי העבודה. כתוצאה מכך, ישראל צפויה להמשיך ולשלם את ההתחייבויות הללו עוד עשרות שנים. למרות שחלק מהמקבלים נפטרים, הדבר אינו מספיק כדי להפחית את הנטל הכולל, שכן עובדים ותיקים ממשיכים לפרוש וקצבאותיהם מוצמדות למדד.
הפערים בין מקצועות שונים משמעותיים. לפי נתוני "9 ערוץ" לשנת 2022, ממוצע הפנסיה התקציבית של עובדי חינוך עמד על כ-8,000 שקלים בחודש, ועובדי בריאות על כ-9,000 שקלים. בקרב אנשי כוחות הביטחון, ממוצע הפנסיה של חיילי קבע לא קצינים היה כ-15,200 שקלים, ושל קצינים כ-19,400 שקלים. יתרה מכך, אנשי כוחות הביטחון יכולים להתחיל לקבל פנסיה זו מוקדם יותר, עם סיום שירותם.
ברמות הגבוהות ביותר של המערכת הציבורית, הפערים גדולים אף יותר. עובדי פרקליטות קיבלו בממוצע כ-16,000 שקלים, בעוד ששופטים בדימוס זכו לממוצע של כ-44,000 שקלים בחודש, סכום שיכול להגיע ליותר מחצי מיליון שקלים בשנה לאדם.
ההתחייבות הכספית הכוללת, המוערכת ב-723 מיליארד שקלים עד 2025, אינה סכום שנתי, אלא הערכה של ההתחייבויות ארוכות הטווח של המדינה. צפוי כי המצב ישתנה בהדרגה החל מאמצע שנות ה-2030, עם פרישתם של עובדים שהחלו את דרכם במודל ההצטברותי. המערכת הנוכחית מהווה בעיקרה מורשת יקרה של הסכמי עבודה קודמים.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
