דירוג האקונומיסט שקבע כי כלכלת ישראל "שלישית בעולם" מדד עליית מניות, לא עוצמה כלכלית
דירוג חדש של "האקונומיסט" לשנת 2025 קובע כי כלכלת ישראל הגיעה למקום השלישי מבין 36 מדינות ה-OECD, אך הדירוג אינו משקף עוצמה כלכלית מבנית אלא קצב שיפור שנתי בחמישה משתנים. לפי "גלובס", הדירוג מתבסס על מדדי אינפלציה, צמיחת תוצר, תעסוקה וביצועי שוק המניות ברבעון השלישי של 2025, ולא על חוסן כלכלי כולל.
ישראל בלטה במיוחד במרכיב אחד בלבד: עליית מדדי המניות בתל אביב בכ-53% ברבעון השלישי, שהייתה הגבוהה ביותר בדירוג. בשאר המדדים, ביצועי ישראל היו קרובים לממוצע. פרסומים רבים הציגו את ישראל כ"כלכלה השלישית החזקה בעולם", תוך ערבוב בין שיפור שנתי לעוצמה כלכלית, והתעלמות מכך שהדירוג מתייחס רק למדינות OECD ולא לכלל העולם.
ראש הממשלה וגורמים בקואליציה השתמשו בדירוגים בינלאומיים כהוכחה לעוצמה הכלכלית של ישראל. נתניהו ציין במסיבת עיתונאים כי "הבורסה שלנו חזקה יותר מה-S&P בארה"ב, והאבטלה שלנו בשפל היסטורי", אך הצגת ביצועי הבורסה כראיה לחוסן כלכלי כולל היא כשל, שכן היא מתבססת על מדד צר של שנה אחת.
הדירוג של "האקונומיסט" משווה שינוי שנתי, לא מצב קיים. כלכלה שמתאוששת מזעזוע נהנית ממרחב שיפור גדול יותר. פורטוגל ואירלנד, שאינן נחשבות למעצמות כלכליות, הובילו את הדירוג בזכות שיפורן היחסי. בישראל, עליית שוק המניות לאחר צניחה חדה ב-7 באוקטובר 2023 יכולה לשקף תיקון בלבד.
ההתאוששות הכלכלית של 2003-2005, המיוחסת לעיתים לרפורמות, נשענה גם על גורמים עולמיים ולוותה בעליית עוני מתועדת, בעיקר בעקבות קיצוץ בקצבאות הילדים. ה-OECD מציין כי חסמי סחר ורגולציה פוגעים בפריון ובתחרותיות בישראל, מה שמעיד על פער בין נתוני המקרו למצב משקי הבית.
נתוני רמת החיים בישראל אינם תואמים את הרושם של "כלכלה שלישית בעולם". התוצר לנפש נמוך מממוצע ה-OECD, רמת המחירים גבוהה, והשכר החציוני, לאחר התאמה למחירים, נמוך מהממוצע. הדירוג אינו מודד כוח קנייה או רמת מחירים.
