קטארגייט תקוע. כשהמערכת שותקת - המריחה הופכת למדיניות
פרשת קטארגייט, שנחשפה לראשונה בנובמבר 2024, מעוררת ביקורת חריפה על התנהלות רשויות אכיפת החוק והגופים הביטחוניים. נטען כי השב"כ והמוסד מעכבים העברת חוות דעת חיוניות לפרקליטות ולייעוץ המשפטי לממשלה, מה שמונע התקדמות בתיק.
הפרשה עוסקת בהעברת כספים מקטאר לגורמים בישראל, לכאורה דרך יועץ אמריקני ואנשי עסקים ישראלים, ובהם אלי פלדשטיין וגיל בירגר. נחשף כי בירגר היה מעורב בהעברת מסרים קטאריים, בניגוד להצהרות קודמות. חקירת המשטרה הסתיימה בתחילת השנה, אך התיק עדיין נמצא בעבודת פרקליטות ללא הודעה על כוונתה לזמן חשודים לשימוע.
העיכובים נובעים, בין היתר, מקשיים בהשגת חוות דעת מהשב"כ והמוסד, אשר נדרשות לקביעת הנזק לביטחון המדינה. ראש המוסד החדש, רומן גופמן, מנוע ממעורבות בחוות הדעת בשל קרבתו לחשודים. קיים חשש כי אם לא תתקבל החלטה בתיק בשבועות הקרובים, היא תידחה לאחר הבחירות.
הכותב מבקר את השב"כ והמוסד על "מריחת" התיק, וטוען כי אם הגופים הביטחוניים לא יעבירו את חוות הדעת, על היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה לדווח לציבור על הגורמים המעכבים את הטיפול בפרשה.
