מתחזים לעורכי דין ולעיתונאים: הונאת הענק שמפילה ישראלים
גל חדש של הונאות מתפשט ברשתות החברתיות ובאפליקציות מסרים בישראל, כאשר הנוכלים מתחזים הפעם לעורכי דין ועיתונאים מוכרים. המתחזים יוצרים פרופילים מזויפים תוך שימוש בשמות ותמונות של אנשי מקצוע אמיתיים, ופונים לגולשים בהצעות להצטרף לקבוצות השקעה בנושאי נדל"ן, מניות, קרנות סל, זהב ותכנון פיננסי. בין הנפגעות שהזהירו מפני התחזויות בשמן נמצאות עורכות הדין ענת קאופמן ועדי לוי סקופ, והעיתונאיות אדוה דדון וגילי כהן.
השיטה כוללת הפניית משתמשים לקבוצות WhatsApp או Telegram, המוצגות כקהילות מקצועיות וחינמיות. לאחר יצירת אמון באמצעות עדכונים ושיחות, הפונים הפרטיים מתחילים להציע הצעות השקעה או לבקש מידע וכסף. רשות ניירות ערך כבר הזהירה בעבר מפני גורמים המתחזים למומחי השקעות ופרשנים, המפנים לקבוצות דומות ומבטיחים תשואות גבוהות. במקרים מסוימים, המתחזים גורמים למשקיעים לרכוש נכסים מסוימים, ולאחר מכן מוכרים את החזקותיהם, מותירים את המשקיעים עם הפסדים כבדים.
ברשות ניירות ערך מדגישים כי רווחים לכאורה או עדויות של משתמשים אינם הוכחה לאמינות ההשקעה. הכלל החשוב ביותר הוא לא לסמוך על שם ותמונה בלבד, שכן ניתן להעתיקם בקלות. במקרה של פנייה פתאומית מהצעת השקעה מאדם מוכר, מומלץ לאמת את הפנייה דרך ערוצי התקשורת הרשמיים שלו. מערך הסייבר הלאומי ממליץ להימנע מלחיצה על קישורים חשודים ולא להעביר פרטים אישיים, פיננסיים או קודי אימות על סמך פנייה מזויפת.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
