تسيلم: الاستيطان يتوسع من الضفة إلى الجليل والنقب
ארגון "בצלם" הישראלי טוען כי "פרויקט המחיקה", שמטרתו לפרק את הנוכחות הפלסטינית בגדה המערבית, החל תחת מעטה המלחמה בעזה ומתמשך במקביל ל"רצח העם" שם, כחלק מתוכנית כוללת להרחבת הריבונות הישראלית על כל פלסטין ההיסטורית, תוך עקיפת המחסום הדמוגרפי. הארגון מציין כי אזורי "48" נמצאים בלב תוכנית זו, ומתייחס להקמת "גרעינים תנ"כיים" בערים כמו לוד, עכו ויפו, וכן להקמת מאחז חדש בשטח הכפר מג'ד אל-כרום בגליל.
"בצלם" מדגיש כי המאחז בגליל אינו מקרה בודד, אלא חלק ממגמה מתמשכת של הפקעות קרקעות והתנחלות, שמטרתה "חיסול סופי" של הנוכחות הפלסטינית. הארגון מבחין בין סוגי התנחלויות, וטוען כי בעוד שההתנחלות ה"רכה" של הקיבוצים הייתה נפוצה יותר בתוך ישראל, הגדה המערבית סבלה מתנועות כמו "גוש אמונים" ו"נוער הגבעות", הנתמכות על ידי צה"ל והמשטרה.
הארגון מתאר כיצד שערים נעולים של התנחלויות, כמו זה של "גילון" מול אדמות מג'ד אל-כרום, חוסמים גישה לפלסטינים, וכיצד המשטרה מגנה על המתנחלים ומונעת מבעלי הקרקעות להגיע אליהם. "בצלם" משווה זאת למצב בגדה המערבית, וטוען כי מדובר באותם שערים, אותם מתנחלים, ואותה ממשלה המספקת להם גיבוי חוקי.
הארגון מאשים את מדינת ישראל ומוסדותיה הציוניים, כולל הקרן הקיימת לישראל והסוכנות היהודית, בקידום פרויקט התנחלותי זה, שמתרחב כעת גם לתוך ישראל. "בצלם" מצטט את העיתונאי עקיבא אלדר, שטען כי חברי כנסת, כולל ממפלגות ערביות, תמכו בחוק שאושר בינואר 2022, אשר סלל את הדרך להרחבת ההתנחלויות.
אלדר מוסיף כי אין כיום מועמד מהמפלגות הציוניות שמביע עמדה דומה לזו של יצחק רבין, שאמר לפני 50 שנה כי ההתנחלות היא "סרטן" בנפש הדמוקרטיה הישראלית. למרות זאת, רבין עצמו לא פעל לפינוי ההתנחלויות בחברון. "בצלם" טוען כי ממשלות ישראל לדורותיהן, למעט ממשלתו השנייה של רבין, טיפחו את ההתנחלות, וכי הסכמי אוסלו אף סיפקו לה יציבות וגיטימציה, מה שהוביל להכפלתה פי כמה בעשורים האחרונים והפיכתה מכוח שולי לכוח דומיננטי.
