מחקר מאוניברסיטת תל אביב: בינה מלאכותית עדיין לא מבינה שפת בעלי חיים
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומרכזים מדעיים נוספים גילו בעיה יסודית בניסיון לפענח תקשורת של בעלי חיים באמצעות בינה מלאכותית: דמיון בצלילים אינו מעיד בהכרח על דמיון במשמעות. המחקר, שפורסם בכתב העת Current Biology, בחן את הנושא באמצעות צלילים של תינוקות שטרם למדו לדבר, מצב שבו מבוגרים יכולים להבין את משמעות האותות באופן גס, בניגוד לתקשורת בעלי חיים.
החוקרים ניתחו הקלטות של תינוקות במצבי אי-נוחות, קריאה להורים או בקשת אוכל. הניתוח בוצע בשיטה אקוסטית קלאסית ובאמצעות שתי רשתות נוירונים מתקדמות, אחת שאומנה על צלילי בעלי חיים ואחת על דיבור אנושי. הרשתות זיהו דפוסים אקוסטיים טוב יותר מהשיטה המסורתית, אך נכשלו בזיהוי משמעות הצלילים באופן מהימן. לעיתים, הן קיבצו יחד צלילים בעלי משמעויות שונות, ולעיתים הפרידו צלילים בעלי משמעות זהה.
המסקנה העיקרית של החוקרים היא שפענוח אמיתי של תקשורת בעלי חיים דורש יותר מאיסוף נתונים והזנתם לבינה מלאכותית. יש לשלב את ניתוח הצלילים עם לימוד התנהגות בעלי החיים, תגובתם לאותות משוחזרים, ובמקרים מסוימים אף ניתוח של מערכת העצבים שלהם. כלומר, אלגוריתם יכול לזהות מבנה צלילי, אך אין זה אומר שהוא מבין את המסר שהחיה מעבירה.
