עוד 14.7 מיליארד שקל לביטחון - והסכום עשוי להגיע ל-25 מיליארד שקל נוספים
ועדת הכספים צפויה לאשר העברה של כ-14.7 מיליארד שקל נוספים למערכת הביטחון, לצורך מימון פעילות שוטפת והוצאות על חיילי מילואים. סכום זה מצטרף לתקציב הביטחון שכבר עומד על כ-145 מיליארד שקל, לאחר תוספות משמעותיות שאושרו מוקדם יותר השנה. ההוצאות הביטחוניות הגדלות נובעות מהרחבת המלחמה, כאשר עלות שלוש שנות לחימה מוערכת בכ-230 מיליארד שקל.
בממשלה ובמערכת הביטחון ממשיכים לדון בדרישה להגדלה נוספת של עד 25 מיליארד שקל. מתווה שהוצג בעבר כלל העברה מיידית של כ-12 מיליארד שקל, תוספת של כ-3 מיליארד שקל עד סוף השנה, ובחינה של תוספת נוספת של עד 25 מיליארד שקל בהתאם להתפתחויות.
מימון התוספות הללו מעלה שאלות לגבי מקורות הכסף: האם יגיעו מרזרבות תקציביות, קיצוץ במשרדי ממשלה, גביית מסים גבוהה יותר, או הגדלת הגירעון והחוב. בנק ישראל העריך כי תוספת של 25 מיליארד שקל מעבר למסגרת הקיימת עלולה להביא את תקציב הביטחון לכ-183 מיליארד שקל, להגדיל את הגירעון לכ-5.5% מהתוצר ולהוסיף כ-0.3 נקודות אחוז לאינפלציה.
ההוצאה הביטחונית הגדולה משפיעה גם על תקציב המדינה הכולל, שעומד על כ-699 מיליארד שקל. תוספת של 25 מיליארד שקל מהווה יותר מ-3.5% ממסגרת ההוצאה השנתית. אם המימון יגיע מהגדלת החוב, הדבר עלול להוביל להגדלת תשלומי הריבית בשנים הבאות על חשבון שירותים אזרחיים.
למרות הגידול בהוצאות הביטחוניות, מצב הקופה הציבורית טוב מהצפוי בתחילת השנה, הודות לגביית מסים חזקה שהביאה לעלייה של עשרות מיליארדי שקלים בהכנסות המדינה. נתונים אלו מעניקים למשרד האוצר גמישות מסוימת למימון ההוצאות הנוספות, אך תוספת מלאה של 25 מיליארד שקל עדיין תהיה מאתגרת לספיגה.
בנוסף להעברה למערכת הביטחון, ועדת הכספים תדון בהעברות נוספות, כולל מימון למשרד לביטחון לאומי, קצבאות למפונים, מיגון בצפון, ולקרן הפיצויים לנזקי מלחמה.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.