יום הכיפורים הפך אצלי לטריגר נפשי הרסני במקום ליום של טהרה - והמסר החשוב לנוער

מאמר דעה מאת מרדכי רוט מתאר כיצד יום הכיפורים, במקום להיות יום של טהרה, הפך עבור רבים, ובעיקר עבור אדם שפגש, לטריגר נפשי הרסני המוביל לתחושות אשמה עמוקות. הכותב מסביר כי הפער בין הלבוש החיצוני של תשובה ביום הכיפורים לבין תחושת האשמה הפנימית נובע ממערכת אוטומטית של ביקורת עצמית קשה, המושרשת עוד מימי הילדות וההתבגרות, לעיתים קרובות כתוצאה משיטות חינוכיות נוקשות.

רוט מציע כי הבעיה אינה נעוצה בתפילות יום הכיפורים עצמן, אלא באופן החשיבה וההתנהלות לאורך השנה. הוא טוען כי קול פנימי ביקורתי, המכונה "שופר שקרי", מעוות את רצון הבורא ומונע מהאדם לחוות את יום הכיפורים כמקלחת טהורה. כדי להתמודד עם כך, מציע הכותב תהליך של סליחה עצמית עמוקה, הכולל הכרה בפגיעה שנגרמה ל"ילד הפנימי" שספג את הביקורת, חיפוש אחר נקודות האור והמעלות האישיות, והבנה כי תפילות יום הכיפורים הן הזדמנות לחיבוק אבהי מהבורא ולא להוכחה של אשמה.

הכותב מדגיש כי יראת שמים אמיתית אינה מתבטאת בתחושת אפסות ושבירה, אלא בשמחה ובחיות הלב. הוא מציע לראות את רשימת ה"על חטא" לא ככתב אישום, אלא כהצהרה על המאבק הפנימי והרצון לחיות נכון. בסיום המאמר, מתואר סיפורו של האדם שפגש, אשר לאחר יישום העקרונות הללו, חווה את יום הכיפורים באופן שונה, בכה על הביקורת ההרסנית שהפעיל על עצמו וסלח לנפשו. רוט מסכם כי עצירת מעגל האשמה אינה רק ריפוי אישי, אלא גם הצלה של הדור הבא, והפיכת החיים ליצירה של אור אמיתי.