מחיסול תשתיות חיזבאללה ועד שיחות עם המוסד: כך הפך אל ג'ולאני ליקיר המערב
נשיא סוריה, אחמד אלשרע, מוביל מהפך מדיני חסר תקדים במדינה מאז עלייתו לשלטון בינואר 2025, לאחר שקואליציית מורדים בראשותו השתלטה על דמשק. אלשרע, שהחל את דרכו בארגוני ג'יהאד עולמי, הצליח להפוך את סוריה ממדינה מוקצית למוקד עלייה לרגל בינלאומי. הישגיו כוללים שלוש פגישות עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וביקור היסטורי בבית הלבן בנובמבר 2025, וכן אירוח נשיא צרפת בדמשק. בעקבות צעדים אלו, ארה"ב הסירה את הסנקציות הכלכליות מעל סוריה והוציאה אותה מרשימת המדינות התומכות בטרור באוגוסט 2026.
במקביל להתקרבות למערב, סוריה נוקטת קו פייסני כלפי ישראל. אלשרע הצהיר כי סוריה לא תנהל עימות עם ישראל ולא תאפשר שימוש בשטחה למתקפות נגד תל אביב. צה"ל השתלט על מרחב החיץ בגולן ובחרמון הסורי, וסוריה מקפידה למנוע חיכוך צבאי. תחת חסות אמריקאית, מתקיימים מגעים בין בכירים סורים לישראלים בפריז, אזרבייג'אן וירדן, בהשתתפות השר רון דרמר וראש המוסד רומן גופמן מול שר החוץ הסורי, במטרה לבסס מנגנונים למניעת הסלמה. אלשרע אף רמז כי הסכם ביטחוני עשוי להוביל להסכם שלום.
שינוי דרמטי ניכר גם ביחס המשטר לציר האיראני. סוריה מנהלת מערכה נגד חזבאללה, חושפת תאי טרור ומסכלת משאיות נשק מלבנון ועיראק. בנוסף, נעצרו בכירי ג'יהאד אסלאמי והחזית העממית, סמוך לביקור יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בדמשק. חמאס זוכה להתעלמות מצד המשטר. סוריה הצטרפה לקואליציה הבינלאומית נגד דאעש, אך מתמודדת עם פיגועים וניסיונות התנקשות בנשיא. המשטר שילב כ-3,500 לוחמים זרים בצבאו ופירק את ארגון חראס אלדין, אך עדיין מתמודד עם כיסי קיצוניות.
בחודשים הראשונים לשלטונו אבדה השליטה על חלק מהכוחות, מה שהוביל למעשי טבח שבהם נרצחו כ-1,700 בני המיעוט העלווי ועשרות דרוזים. אלשרע גינה את האירועים והורה על הקמת ועדות חקירה. מכון עמית למחקר טרור ומודיעין מעריך כי הצורך בסיוע מערבי לשיקום תשתיות הוא יעד עליון של המשטר, ומהווה תנאי הכרחי לקשרים עם המערב. תלות זו, יחד עם התאמה פרגמטית של בכירי המשטר, צמצמת את האפשרות לקידום אג'נדת טרור מדינתית או איום ישיר על ישראל. עם זאת, פגיעה באלשרע עלולה להוביל לעליית גורמים קיצוניים יותר.
