מיליון שקל לילד: פראיירים לא מתים, הם רק מממנים את הילדים של השכנים
מאמר דעה מאת ראובן קסטרו דן בעלות הכלכלית הגבוהה של גידול ילדים בישראל, ומעריך כי ההוצאה הכוללת עד לבגרות (גיל 25, סיום תואר ראשון) יכולה להגיע לסכום של שבע ספרות, כלומר מיליוני שקלים למשפחה. המחבר מדגיש כי ההוצאות גדלות עם השנים, החל מחיתולים וצעצועים ועד שכר לימוד אקדמי וסיוע ברכישת דירה.
קסטרו מותח ביקורת על המדינה ועל חלקים מהציבור, בעיקר החרדי והדתי, שלטענתו מתרבים ללא תכנון כלכלי אחראי, ונסמכים על מימון מצד אלה שכן מתכננים את ילודה שלהם. הוא טוען כי התופעה של ריבוי טבעי גבוה, הנתמך על ידי מענקים וקצבאות, יוצרת עול כלכלי על הציבור העובד, ואף עלולה לפגוע בשלמות המשפחה הישראלית ואף לגרום לצעירים לוותר על מגורים במדינה.
הכותב מציין כי חלק מהציבור החילוני בוחר שלא להביא ילדים לעולם, ולעיתים הנימוק הכלכלי, הנוגע לחשש מפגיעה ברמת החיים, הוא שיקול מרכזי, גם אם אינו הראשון המוצהר. הוא מתייחס גם לביקורת החברתית המופנית כלפי מי שמחליטים לא להביא ילדים, ומנגיד זאת עם הגישה המעודדת ריבוי טבעי, שלטענתו עלולה להיות אנוכית.
לקראת יום הכיפורים, קסטרו מביע תסכול עמוק מהמצב, ומתפלל לסליחה עבור אלה המנצלים את המערכת הכלכלית על חשבון אחרים, וקורא להבחין בין ערבות הדדית אמיתית לבין מימון ריבוי טבעי של קבוצות מסוימות על חשבון הציבור הכללי.
