טייס קרב לשעבר מגיב לסרט "נזא": כך באמת מתקבלות החלטות בצה"ל

תת-אלוף במילואים א', טייס קרב ותיק בחיל האוויר, שביצע אלפי גיחות תקיפה במגוון זירות, שובר שתיקה בעקבות הסרט "נזא" (נזק אגבי) שעורר סערה בישראל ובעולם. לדבריו, הסרט מציג תמונה מעוותת של המציאות הצבאית, וכי תהליך קבלת ההחלטות לפני תקיפה מורכב ומחמיר ביותר, ונועד למזער פגיעה בבלתי מעורבים.

"הסרט מציג אותנו כאילו אנו פוגעים באזרחים בזדון ובציניות, וזהו שיא חדש בדמוניזציה של ישראל", טוען א'. הוא מסביר כי המונח "נזא" אינו רק מונח טכני, אלא דוקטרינה צבאית שנבנתה לאורך שנים, המותאמת למציאות שבה ארגוני טרור משתמשים באוכלוסייה אזרחית כתריס, וממקמים תשתיות טרור בלב אזורים מאוכלסים.

הקצין לשעבר מפרט את תהליך קבלת ההחלטות: מודיעין מאמת את המטרה, ולאחר מכן היא עוברת שרשרת אישורים קפדנית. במקרה של ספק, המטרה נפסלת. ההחלטה הסופית על אופי התקיפה מתקבלת על ידי מפקד בכיר, בעוד הטייס הוא רק השלב הרביעי בתהליך. לפני כל תקיפה נערכים סיורים אוויריים לווידוא היעדר אזרחים בסביבה, ולטייס יש סמכות להחליט שלא לתקוף אם התנאים אינם מתאימים, או להשתמש באמצעים להפחתת סיכון, כמו "הקש בגג" או שימוש בתחמושת קטנה יותר.

"הדילמה בשניות שלפני התקיפה היא עצומה", הוא מתאר, ומספר על מקרים בהם תקיפות נדחו כדי למנוע פגיעה באזרחים, גם במחיר של פגיעה במטרות צבאיות. הוא דוחה על הסף את הטענה בסרט על תקיפה שאמורה הייתה לגרום למותם של 500 אזרחים, וקובע כי דבר כזה לא יכול היה להתרחש. "מלחמה היא גיהינום, וגם עשרות הרוגים אזרחיים מטרידים, אך האלטרנטיבה היא הרמת דגל לבן, וזו אינה אלטרנטיבה", הוא מצהיר, ומביע גאווה על תפקידו בהגנה על המדינה.

לדבריו, הוא אינו כועס על יוצרי הסרט, אך סבור כי טעו בפרספקטיבה ואיבדו את המצפן המוסרי. הוא מקבל ביקורת ושקיפות, אך שואל אותם: "מה אתם הייתם עושים במקומי?" ומשיב כי כל אדם הגון היה פועל באותה דרך. "אנחנו לא מתביישים, אך גם אין לנו שמחה במה שאנו נאלצים לעשות", הוא מסכם.