המחוזי: אין הבדל בענישה בין חשבוניות פיקטיביות לחשבוניות זרות
שופטי בית המשפט המחוזי מרכז, שמואל בורנשטיין ועמית מיכלס, קבעו ברוב דעות כי אין להבחין בענישה בין מי שהוציא חשבוניות פיקטיביות לבין מי שהוציא חשבוניות זרות. השופט דרור ארד-איילון סבר בדעת מיעוט שיש מקום לאבחנה כזו.
חשבונית זרה משקפת פעילות אמיתית אך לא הוצאה על ידי מבצעה, בעוד שמאחורי חשבונית פיקטיבית אין כל פעילות. המחלוקת התעוררה בעניינו של איתי גרבי, שהודה בהנפקת חשבוניות בסך 3 מיליון שקל מחברות שאינן בבעלותו עבור עבודות שביצע עבור רמזי סרחאן. סרחאן שילם לגרבי בהמחאות, אותן המיר גרבי למזומן, ובכך חמק מתשלום מס הכנסה ומע"מ בסך 400,000 שקל בין השנים 2014-2017.
בית משפט השלום גזר על סרחאן 15 חודשי מאסר ועל גרבי 10 חודשי מאסר. הפרקליטות ביקשה עונשים גבוהים יותר. השופט איתי שרון קבע מתחמי ענישה של 15-36 חודשים לסרחאן ו-10-24 חודשים לגרבי, וגזר את עונשיהם בתחתית המתחם, תוך התחשבות בהודאות, חלוף הזמן, תשלום החובות ומחדלי חקירה.
שני הנאשמים ערערו על חומרת עונשם. השופט ארד-איילון סבר שיש לקבל את הערעורים ולהעמיד את עונשו של סרחאן על 11 חודשים ואת זה של גרבי על תשעה חודשי עבודות שירות, בנימוק שמתחם הענישה לסרחאן היה גבוה מהמקובל, ולגבי גרבי, כי לא נגרמה לו הנאה כלכלית מהחשבוניות הכוזבות והגורמים בחברות שהנפיקו לא נחקרו.
השופט בורנשטיין חלק על ארד-איילון ודחה את הערעורים, תוך שהוא מצטט פסיקת עליון הקובעת כי אין הבדל בין חשבונית פיקטיבית לזרה כאשר ברור שהמטרה היא העלמת מס. לטענתו, הבחנה כזו מעוררת קשיים מהותיים ופרקטיים, שכן גם מקזז חשבונית זרה מרוויח על חשבון המדינה.
השופטת מיכלס הסכימה עם בורנשטיין לגבי החשבוניות הזרות, אך עם ארד-איילון לגבי עונשו של גרבי בשל נסיבותיו. ברוב דעות, נקבע כי ערעורו של סרחאן יידחה, ואילו עונשו של גרבי יומר לתשעה חודשי עבודות שירות.
