שריפות יער קדומות הובילו להמצאת הקדרות בלבנט?
חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים מעלים השערה לפיה קטסטרופה אקולוגית שהתרחשה בלבנט הדרומי לפני כ-11 אלף שנה, סייעה לקהילות הנאוליתיות להמציא את מלאכת הקדרות. המחקר, שפורסם בכתב העת 'Geomorphology', מצביע על כך ששריפות יער וסחיפת קרקע נרחבת, שהתרחשו בין 7,000 ל-11,000 שנה לפני זמננו, שינו באופן דרמטי את פני השטח באזור. השריפות חיסלו את הצמחייה על הגבעות, וגשמים שטפו כמויות אדירות של אדמת טרה רוסה עשירה בחרסית אל עמק הירדן ואגן ים המלח. על גבי משקעים פוריים אלו החלו להתיישב בהדרגה קהילות חקלאיות נאוליתיות.
פרופסור עמוס פרומקין הציע את 'היפותזת התנור הטבעי'. הוא משער כי בני אדם יכלו להבחין כיצד שריפה טבעית חזקה הפכה חרסית רכה לחומר קשה ועמיד. תצפית זו, לטענתו, הובילה להבנה שאפשר לחמם חרסית באופן מלאכותי ליצירת כלי קיבול. ניתוח של כלי הקרמיקה הקדומים ביותר תומך בכך שהם יוצרו מאדמת טרה רוסה מקומית.
"בדרך כלל מתייחסים לשריפת יער כאל אסון בלבד, אך זעזועים אקולוגיים יכולים לחשוף בפני האדם חומרים והזדמנויות חדשות", ציין פרופסור פרומקין. "קהילות נאוליתיות בעמק הירדן יכלו בהחלט לראות כיצד האש משנה את פני החרסית ליד יישוביהם, ולהבין שניתן לשחזר תהליך זה. אם זה אכן המצב, הרי שאחת הטכנולוגיות החשובות ביותר של האנושות נבעה בחלקה מהיכולת לחקות את מה שהטבע כבר עשה".
תקופה דומה של שריפות וסחיפה נרחבות התרחשה באזור גם לפני 129,000 עד 116,000 שנה, אך אז הקרמיקה טרם הופיעה. הדבר מוכיח כי הגורם הטבעי לבדו אינו מספיק; כדי להבין ולשחזר תהליך טבעי נדרש היה קיום חברה בעלת רמה קוגניטיבית מסוימת, אורח חיים יושבני ומיומנויות טכנולוגיות.
