בכירת השב"כ: "אם אפול בשבי צריך להיות ברור לכולם שצריכים להרוג אותי"
מירה שושני, האישה הבכירה ביותר בשב"כ לשעבר וראש החטיבה המבצעית ב-7 באוקטובר, שוברת שתיקה בריאיון ראשון לסרטו של אמנון רבי. היא שחזרה את אירועי אותו הבוקר בכפר עזה, את פציעת בעלה שניסה לחלץ את בתם אופיר, ואת אובדנה של אופיר הי"ד. שושני, שהכירה היטב את תמונת המודיעין לאחר שנים כדסקאית, הודתה כי הייתה חלק מהקונספציה לגבי חמאס.
בבוקר המתקפה, כשהחלה הלחימה, נאמר לה כי מדובר בתרגיל, אך היא זיהתה מיד שמדובר באירוע חמור. היא חשפה כי חשבה רבות על האפשרות שתפול בשבי, והבהירה כי במקרה כזה, "צריך להיות ברור לכולם שצריכים להרוג אותי". בזמן האירועים, שהתה עם בנה הצעיר בממ"ד, בעוד בעלה נפצע קשה בניסיון לחלץ את אופיר. שושני ניהלה את האירוע מרחוק, ורק ביום שני בצהריים גילתה שאופיר נרצחה.
במהלך הלחימה, שושני הפכה ליעד לחילוץ בשל מידע רגיש שברשותה, אך הדגישה כי העדיפות הייתה לחלץ משפחות שנלחמו על חייהן. היא תקפה בחריפות האשמות על בגידה והעדפה מצד השב"כ כלפיה וכלפי משפחתה, ואמרה כי "טלי גוטליב צריכה להתבייש". היא הביעה כאב על שתיקת ראש הממשלה ושר הביטחון מול ההאשמות.
שושני חשה כישלונה כפול, כאם וכבכירה בארגון, ולכן פרשה מתפקידה. "הילדה שהייתה כל עולמי איננה. הרגשתי שנכשלתי, לא הצלחתי להציל אותה", אמרה בכאב. היא קראה לכישלון מקצועי גדול של כלל הגורמים המעורבים, כולל הצבא והמדיניות, והדגישה את הצורך בתחקיר עמוק לתיקון.
לזכרה של אופיר, הקימה שושני את "מרכז אופיר למנהיגות" לאימון מפקדים לשעת חירום. היא סיכמה כי ההחלטה לעסוק בחיים ולהנציח את אופיר במשהו חי משאירה אותה בחיים, וכי היא מאמינה שבתה הייתה גאה בה. היא הדגישה את חשיבות הצניעות וההבנה ש"זה יכול לקרות לי" עבור מפקדים.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
