בכירת השב"כ: "אם אפול בשבי צריך להיות ברור לכולם שצריכים להרוג אותי"
מירה שושני, לשעבר ראש החטיבה המבצעית בשב"כ והאישה הבכירה ביותר בארגון ב-7 באוקטובר, שחזרה לראשונה בראיון את אירועי מתקפת חמאס. שושני, תושבת כפר עזה, סיפרה על הרגעים שבהם ניהלה את הלחימה מתוך הממ"ד, על פציעת בעלה שניסה לחלץ את בתם אופיר, ועל אובדנה של אופיר הי"ד.
"חשבתי שאני מבינה את חמאס, הייתי חלק מהקונספציה", הודתה שושני, שפיקדה בעבר על חטיבה סיכולית שעסקה בבכירי חמאס בחו"ל. בבוקר המתקפה, כשהחלה הלחימה, נאמר לה כי מדובר בתרגיל, אך היא השיבה כי "זה לא תרגיל, שהם יורים לכל המדינה". היא סיפרה על מחשבותיה בנוגע לשבי: "אם אפול בשבי צריך להיות ברור לכולם שצריכים להרוג אותי. לא צריך לנסות להציל, צריך להרוג אותי".
שושני שהתה בממ"ד עם בנה הצעיר, בעוד בתה אופיר הייתה בחדרה. בעלה ניסה לחלץ את אופיר, אך נפצע קשה מירי מחבלים ונאלץ להתבצר. מירה ניהלה את האירוע מרחוק. אופיר דיווחה כי ירו בה, ובהודעתה האחרונה כתבה לאמה "אני אוהבת אותך" לפני שנותק הקשר. שושני פונתה בקושי רב והמשיכה לנהל את הלחימה מהחפ"ק באשקלון. רק ביום שני בצהריים גילתה שאופיר נרצחה.
במהלך הלחימה הפכה שושני ליעד לחילוץ בשל מידע רגיש שברשותה. היא התמודדה עם האשמות על בגידה והעדפה מצד השב"כ, ותקפה בחריפות את המאשימים: "אנחנו מואשמים במשהו כל כך חמור באותה נשימה שבה אנחנו משלמים מחיר לא אנושי. טלי גוטליב צריכה להתבייש". היא חשה כאב משתיקת ראש הממשלה ושר הביטחון מול ההאשמות.
למרות פעולות החיסול של בכירי חמאס, שושני חשה כישלונה כפול, כאם וכבכירה בארגון, ולכן פרשה מתפקידה. "הילדה שהייתה כל עולמי איננה. הרגשתי שנכשלתי, לא הצלחתי להציל אותה. נכשלתי במשימת חיי", אמרה בכאב. היא קראה לתחקור מעמיק של הכישלון: "זה לא רק שב"כ כשל, הכול כשל. הצבא כשל, המדיניות כשלה. זה כישלון מקצועי כל כך גדול".
לזכר בתה, הקימה שושני את "מרכז אופיר למנהיגות", המיועד לאימון מפקדים לשעת חירום. "ההחלטה לעסוק בחיים ולהנציח את אופיר במשהו חי, משאירה אותי בחיים. אני חושבת שעל זה היא הייתה גאה בי", סיכמה. היא הדגישה את חשיבות הצניעות וההבנה ש"זה יכול לקרות לי" עבור מפקדים.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.