סימן שאלה סביב מימון המטרו: פער תזרימי ענק לאחר זינוק התקציב ל־184 מיליארד שקל
דו"חות כספיים של מדינת ישראל חושפים סימן שאלה סביב מימון פרויקט המטרו, שעלותו המעודכנת עומדת על 184 מיליארד שקל, עלייה משמעותית מהתכנון המקורי. החשבת הכללית, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, הדגישה את הנושא בדו"חות, תוך שהיא מזהירה כי המימון עלול להוביל לעלייה בגירעון ובחוב הציבורי. הפרויקט, המתוכנן להיות יקר במיוחד, צפוי לעלות כ־15-20 מיליארד שקל בשנה בחלק מהשנים. על פי החוק, 50% מהעלות ימומנו מתקציב המדינה, והיתר ממקורות הכנסה ייעודיים חדשים, כגון היטלי השבחה וגודש, וכן השתתפות רשויות מקומיות ורמ"י. עם זאת, חלק ניכר מהכנסות אלו צפוי להתקבל רק לאחר שהמטרו יחל לפעול, מה שיוצר "פער תזרימי" משמעותי בין ההוצאות להכנסות.
בנק ישראל הזהיר בעבר מפני הסתמכות על מקורות הכנסה לא ודאיים, והציע חלופות כמו העלאת מסים מיידית או הקמת קרן חוץ־תקציבית. למרות זאת, הוחלט לאמץ את עמדת האוצר, לפיה המימון יגיע מהכנסות עתידיות, תוך מציאת פתרון לפער התזרימי. נכון לעכשיו, מתווה ההתמודדות עם הפער עדיין לא פורסם, והיקפו המדויק אינו ידוע, אך הוא מוערך כרלוונטי לשנים 2028-2034 ויכול להגיע למיליארדי שקלים בשנה.
משרד האוצר מבהיר כי הפער התזרימי היה ידוע בעת חקיקת החוק, וכי גובש מודל מימון שאינו פוגע בלוחות הזמנים של הפרויקט. עם זאת, מודל זה טרם פורסם באופן סופי, ועלול להשפיע על היקף הגירעון והחוב הלאומי, במיוחד לאור העלויות הביטחוניות והריבית הגואות. למרות אי־הוודאות, הממשלה מדגישה את חשיבות הפרויקט ומתכננת להציגו בשבוע הבא בכנס חשיפה בברלין, במטרה למשוך חברות תשתית בינלאומיות.
