מה עומד מאחורי בליץ ההצעות לקצץ לנו בפנסיה?

גל של הצעות חדשות, שמקורן בגורמים שונים בירושלים, מבקש להפחית את ההפרשות לפנסיה עבור צעירים, תוך הבטחה להגדלת ההכנסה הפנויה החודשית בכ-500 שקלים. יוזמות אלו, המוצגות כדרך להגברת הצריכה והצמיחה או להקלה על זוגות צעירים, מעוררות דיון ער בקרב מומחים וגורמים בשוק ההון.

בין ההצעות הבולטות ניתן למנות את זו של פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, המציע לבטל את חובת הפרשת העובד לפנסיה עד גיל 40, תוך השארת הפרשות המעסיק. שמחון טוען כי צעירים בשנות ה-30 וה-40 לחייהם מתמודדים עם ההוצאות הגבוהות ביותר, וחיסכון אינו ערך בפני עצמו אלא אמצעי לגשר על פערים בהכנסות. הוא מעריך כי ביטול ההפרשה יוסיף כ-500 שקלים נטו לחודש, במחיר ירידה של כ-1,800 שקלים בקצבה החודשית בפרישה.

ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, מציג טיעון דומה מכיוון אחר, לפיו החיסכון המוגבר פוגע בשכבות החלשות דרך מנגנון השלמת ההכנסה של הביטוח הלאומי, שכן קצבה צנועה עלולה לגרום לאובדן ההשלמה. הוא גם מבקר את הפטור על רווחי הון בקרנות השתלמות, ורואה בו עיוות כלכלי וחברתי.

לעומת זאת, ד"ר יעל הדס, ראשת התכניות הבינלאומיות באוניברסיטת רייכמן, תוקפת בחריפות את ההנחות העומדות בבסיס ההצעות. היא טוענת כי יחס התחלופה בפנסיה אינו מתקרב ל-100% כפי שנטען, וכי החוק הנוכחי פוגע דווקא בחלשים. הדס רואה בהצעות "פופוליסטיות ולא מוסריות", ומדגישה את הפגיעה ארוכת הטווח של קיצוץ בהפרשות, במיוחד בגיל מבוגר.

במקביל, הכלכלן הראשי באוצר, ד"ר שמואל אברמזון, מצביע על שיעור חיסכון חריג בישראל, אך מציע כפתרון קיצוץ בהטבות המס על חיסכון פנסיוני וקרנות השתלמות, ולא ביטול ההפרשות. עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, מזהיר מפני ניסוי מסוכן במערכת הפנסיה, וטוען כי היוזמות נועדו למלא את קופת המדינה על חשבון הציבור. הוא מדגיש כי מערכת הפנסיה הישראלית היא סיפור הצלחה שאסור לפגוע בו.