חוות השרתים ביקשו פי שלושה מכל החשמל שישראל צורכת. רשות החשמל עצרה אותן
רשות החשמל הקפיאה בחודש יולי את הטיפול בבקשות חיבור לחוות שרתים הצורכות מעל שמונה מגה-וואט, זאת למשך 140 יום, עד תחילת דצמבר. ההקפאה נובעת מהיקף הבקשות שהצטברו, העומד על כ-27,000 מגה-וואט, פי שלושה מהצריכה הממוצעת של המשק הישראלי (כ-9,000 מגה-וואט) ואף יותר משיא הצריכה ההיסטורי (17,000 מגה-וואט באוגוסט 2025).
ההתחייבויות שכבר ניתנו לחוות שרתים, כ-1,500 מגה-וואט, ממצות את כושר הייצור המתוכנן של המשק עד שנת 2035. זאת, למרות שרק כ-400 מגה-וואט פועלים בפועל כיום. ההקפאה מגיעה חודש בלבד לאחר שרשות החשמל קידמה הסדרה לעידוד הקמת חוות שרתים בפריפריה.
הקמת חוות שרתים בישראל כוללת כיום יותר מ-40 מרכזי נתונים פעילים, בהיקף של כ-400 מגה-וואט, ועוד כ-20 בתכנון. חברות גדולות כמו מגה אור, נופר אנרגיה, אנבידיה, עזריאלי, קרדן, יוחננוף ורמי לוי נכנסו לתחום. עם זאת, התרומה התעסוקתית של חוות שרתים נמוכה יחסית, כאשר מתקן ממוצע מופעל על ידי כחמישים עובדים או פחות.
דוגמאות מהעולם, כמו ממחוז גרנט בוושינגטון, מראות עלייה דרמטית בהכנסות הארנונה בעקבות הקמת חוות שרתים, אך גם עלות גבוהה של הטבות מס לכל משרה שנוצרה. בישראל, מוצע תיקון חוק בכנסת שיגדיר חוות מעל 50 מגה-וואט כתשתית לאומית, אך הוא תקוע בוועדת הפנים ונתקל בהתנגדות של ארגוני סביבה.
ההקפאה צפויה לפקוע בתחילת דצמבר, אז תצטרך רשות החשמל להציג מנגנון הקצאה חדש שיקבע מי יקבל חיבור חשמל מתוך התור הארוך, בהתחשב במגבלות התשתית והייצור הקיימות והעתידיות.
