דארו פיטרה שליש מהעובדים בזמן שהייתה רווחית. בהם עורכי הדין שאימנו את ה-AI
חברת דארו הישראלית, המפתחת בינה מלאכותית לתחום המשפט, פיטרה ביולי האחרון כ-60 מעובדיה, כשליש מכוח האדם שלה, למרות שהייתה רווחית שלוש שנים ברציפות. בין המפוטרים היו עורכי דין ששימשו כאנליסטים משפטיים ובנו את מאגר הידע של המערכת.
המהלך ממחיש תזה של קרן ההון סיכון סקוויה קפיטל, הקוראת למעבר מ'תוכנה כשירות' (SaaS) ל'שירות כשירות' (Service-as-a-Software). לפי תזה זו, תוכנות AI יימכרו כתוצאה סופית (חוות דעת, דוח) ולא כמנוי לכלי, ויתחרו במחיר שעת עבודה אנושית. קרנות הון סיכון מתלהבות מהרעיון מכיוון שארגונים מוציאים פי שישה על שירותים מקצועיים לעומת תוכנה. שוק השירותים העולמי מוערך ב-10 טריליון דולר, לעומת שוק התוכנה המוערך ב-650 מיליארד דולר.
סקוויה מיפתה עשרה שווקים כאלה, כולל שירותים משפטיים בארה"ב (400 מיליארד דולר), ייעוץ ניהולי (300-400 מיליארד דולר), גיוס והשמה (מעל 200 מיליארד דולר) וביטוח (140-200 מיליארד דולר). חברות כמו הארווי בתחום המשפטי, שגייסה 550 מיליון דולר לפי שווי של 15.5 מיליארד, מוכרות תוצאות אך עדיין מגייסות עובדים רבים, מה שמצביע על כך שהתוצאה דורשת בנייה, בדיקה ותיקון אנושיים. לעומתן, חברות כמו אופן אבידנס בתחום הרפואה מוערכות בשווי גבוה מאוד לעובד.
התופעה של חברות עם מעט עובדים שנמכרות בסכומים גבוהים קדמה ל-AI (אינסטגרם, וואטסאפ), אך כיום מדובר במכירת עבודה מקצועית לארגונים. חברות כמו ריינג' בתחום הייעוץ הפיננסי מתכננות לחסל את בסיס היועצים האנושיים, ודיפאל בתחום התרגום קיצצה עובדים עקב שינוי מבני המוביל AI. סיירה, בתחום שירות הלקוחות, מוכרת פתרון לפי פנייה שנפתרה, ולא לפי מנוי.
בנתוני התעסוקה האמריקאיים, AI מוצהרת כסיבה לפיטורים חמישה חודשים רצופים. מחקר של סטנפורד מצא פער גדל בתעסוקת צעירים במקצועות החשופים ל-AI. בענף המשפט האמריקאי, גיוס עורכי דין מתחילים נותר יציב למרות עלייה בהכנסות. הרגולציה עדיין מציבה גבולות, המחייבים חתימה ואחריות אנושית על ייצוג משפטי וחתימה על דוחות כספיים. סקוויה עצמה מסייגת את הערכותיה לגבי גודל השוק. המבחן העתידי יהיה כמה מהכנסות חברות ה-AI יגיעו מתקציבי שכר עבודה, וכמה משרות חדשות ייפתחו בתחומים אלו.
