תוכניות מתעכבות ושטחים נגרעים: המחלוקת על התכנון ביישובים הערביים
נציגי רשויות מקומיות וארגונים הפועלים למען שוויון אזרחי טוענים כי מדיניות התכנון בישראל בשנים האחרונות פוגעת בפיתוח היישובים הערביים, מצמצמת את אפשרויות הבנייה שלהם ומבוססת יותר על שיקולים פוליטיים וביטחוניים. לטענתם, תוכניות מתאר ליישובים כמו טייבה ואום אל-פחם מתעכבות או מבוטלות, בעוד שטחים המיועדים לבנייה נגרעים מהן לטובת פרויקטים שאינם משרתים את האוכלוסייה המקומית, כמו מסופי אגרגטים או שטחי חיץ ביטחוניים.
גיא נרדי, רכז תחום דיור וקרקע בעמותת סיכוי-אופוק, מסביר כי בעוד תוכנית המתאר הארצית תמ"א 35, שאושרה ב-2005, שאפה לאזן בין פיתוח עירוני לשמירה על שטחים פתוחים, תיקון 5 שאושר ביוני 2023 שינה את המגמה. לטענתו, התיקון מקל על בניית יישובים כפריים ופרבריים יהודיים על חשבון היישובים הערביים, בניגוד למגמה שקדמה לו, שהתבססה על החלטה 922 לקידום היישובים הערביים.
עו"ד שאכר בלעום, יו"ר הוועד המקומי בטייבה, מתאר כיצד שטחים פרטיים של תושבי העיר, הרשומים על שמם, הופקעו לטובת מסוף אגרגטים ומחלף, בעוד שהם נותרים ללא אפשרויות בנייה נוספות. הוא משווה את המצב ליישובים יהודיים סמוכים ומצביע על אפליה מובהקת. גם בנגב, תוכניות מתאר לכסייפה ולקיה בוטלו, ויישובים נוספים מעוכבים.
בעיריית אום אל-פחם מתארים קשיים דומים מול מוסדות התכנון, כולל צמצום שטחי שיווק לבני המקום ודרישה לרצועת חיץ ביטחונית של 80 מטר, המחייבת הריסת מבנים ומונעת הקמת מרכז אזרחי. ממינהל התכנון נמסר כי החלופה באזור טייבה נבחרה לאחר בחינה מעמיקה, וכי מערכת הביטחון הדגישה את הצורך במרחב חיץ לשמירה על ביטחון הציבור בעת אירוע.
רגד ג'ראיסי, מנכ"לית משותפת בעמותת סיכוי-אופוק, קוראת למוסדות התכנון להפסיק את המגמה הפוגעת בזכויות אזרחיות, מחמירה את מצוקת הדיור ומבזבזת השקעות, ולבחון את צורכי הפיתוח באופן מקצועי ושוויוני לכלל היישובים.
