"להפיץ למיליארדים": מה מתכננים בעולם הערבי לעשות עם "נז"א"?
הסרט התיעודי הישראלי "נז"א", שהוקרן לאחרונה בפסטיבל ונציה, זוכה לתהודה רחבה בעולם הערבי, שם הוא מוצג כמעין "הודאה מבפנים" המחזקת טענות נגד פעילות צה"ל ברצועת עזה. כלי תקשורת ערביים רבים מתמקדים בעדויותיהם של חיילים ואנשי מודיעין ישראלים המופיעות בסרט, ומתעלמים כמעט לחלוטין משאלות הנוגעות למהימנות העדויות או להקשר הרחב של אירועי 7 באוקטובר.
בערוץ אל-מיאדין, המזוהה עם חיזבאללה ואיראן, תוארו המרואיינים כ"רוצחים עצמם" והתמקדו בטענות על מספר גבוה של נפגעים אזרחיים בתקיפות. אל-ג'זירה בחן את האפשרות להשתמש בחומרים מהסרט בזירה המשפטית הבינלאומית, וארגוני טרור כמו חמאס קראו לבית הדין הפלילי הבינלאומי ולאו"ם לעשות שימוש בעדויות. במצרים, בערוץ סדא אל-בלד, אף קרא המגיש אחמד מוסא להפיץ את הסרט ברחבי העולם לקהל של מיליארדים, במטרה לחשוף את "פשעי המלחמה של הכיבוש".
גם כלי תקשורת מתונים יותר, כמו אל-ערביה, הציגו את הסרט כמי ש"פותח את תיק עזה" דרך אנשי צבא ומודיעין ישראלים, אם כי צוין כי צה"ל דחה את הטענות והגדירן כשקריות. עם זאת, מרכז הכובד נותר סביב תוכן הסרט והסערה שחולל, ללא בחינה ביקורתית מעמיקה של מהימנות המרואיינים או התמונה המבצעית הרחבה.
התגובות החריפות בישראל, כולל גינויים מצד הדרג המדיני והצבאי וקריאות לנקוט צעדים נגד יוצרי הסרט, זכו אף הן לסיקור נרחב בעולם הערבי. חלק מהפרשנויות הציגו את עוצמת התגובה הישראלית כעדות לכך שהסרט פגע בתדמיתה של ישראל בזירה הבינלאומית, ובכך יצרו מעגל שבו המאבק הישראלי בסרט עצמו הפך לחלק מהנרטיב נגדה.
הסוגיות שכמעט אינן מקבלות מקום בסיקור הערבי כוללות דיון מעמיק באמינות העדויות האנונימיות, קושי לאמת אותן באופן עצמאי, וכן את טבח 7 באוקטובר והנסיבות שהובילו למלחמה. בעולם הערבי, הסרט נתפס פחות כיצירה ישראלית שנויה במחלוקת ויותר ככתב אישום שמגיע מתוך ישראל עצמה, כאשר המחלוקת הפנימית בישראל כמעט נעלמת לטובת המסר המרכזי שהטענות נגד צה"ל מגיעות מתוך המערכת הישראלית.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
