תקציב הביטחון נושק לרבע מהתקציב הלאומי; האם המדינה תוכל לממן זאת?
מסתמן כי תקציב הביטחון של ישראל צפוי להגיע לכ-158 מיליארד שקל בשנת 2026, לאחר סדרת העלאות משמעותיות על רקע ההתפתחויות הביטחוניות. על פי נתונים שפורסמו, התקציב המקורי עמד על כ-62 מיליארד שקל, אך הוא תפח לכ-112 מיליארד שקל, ולאחר מכן ל-143 מיליארד שקל, ולבסוף נוספו לו 15 מיליארד שקל נוספים. בנק ישראל מעריך כי התקציב אף עלול להגיע ל-183 מיליארד שקל אם תאושר תוספת נוספת של 25 מיליארד שקל, תרחיש שנבחן על ידי הממשלה.
הגידול החד בהוצאות הביטחוניות משקף עלייה דרמטית במשקלן הכלכלי. המכון הישראלי לדמוקרטיה מדווח כי הוצאות הביטחון זינקו מ-4.2% מהתוצר המקומי הגולמי ב-2022 לכ-8% ב-2026, ונתחן מתקציב המדינה עלה מ-16% לכ-25% (רבע מהתקציב). המכון מעריך את סך ההוצאה הביטחונית ב-2026 בכ-175 מיליארד שקל, כולל משרד הביטחון, סעיפים ביטחוניים נוספים ועתודות למלחמה, מה שמסביר את ההבדלים בין הנתונים השונים.
העלייה בהוצאות הביטחון מציבה אתגר משמעותי על שאר סעיפי התקציב, במיוחד לאור העלייה בעלויות שירות החוב והצורך במימון השקעות אזרחיות ארוכות טווח. המכון הישראלי לדמוקרטיה מצביע על כך שהמרחב הפיסקלי של הממשלה הצטמצם, בעוד ההוצאות האזרחיות נתונות ללחצים גוברים. הדבר מעלה את השאלה המרכזית כיצד ימומן הגידול בהוצאות הביטחון, בין אם באמצעות הגדלת הכנסות, קיצוץ בהוצאות אחרות או הגדלת החוב.
בנק ישראל מזהיר כי תרחיש של גידול נוסף של 25 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, שיביא אותו ל-183 מיליארד שקל, עלול להגדיל את הגירעון התקציבי ואת החוב הלאומי, וכן להעלות את האינפלציה. נגיד בנק ישראל הדגיש כי המשך ההוצאה הביטחונית הגבוהה, לצד ההוצאות האזרחיות ושיעורי המס הנוכחיים, מקשה על הורדת יחס החוב לתוצר, אלא אם ינקטו צעדים מקבילים בהוצאות או בהכנסות.
האתגר אינו זמני בלבד, שכן צפוי כי ההוצאות הביטחוניות יישארו גבוהות משמעותית מהרמות שלפני המלחמה בשנים הקרובות. בנק ישראל ציין כי יחס החוב לתוצר עמד על 68.5% בסוף 2025, גבוה משמעותית מהרמה שלפני המלחמה, והגידול בתקציב הביטחון ב-2026 ילחץ עוד יותר על מסלול החוב. השאלה המרכזית היא כיצד הממשלה תצליח לממן את צורכי הביטחון מבלי לפגוע בהשקעות חיוניות בחינוך, בריאות ותשתיות, שיש להן חשיבות מכרעת לצמיחה הכלכלית ארוכת הטווח.
