לא רק גבאי: האחריות האישית של מנהלי עמותות, גמ"חים והקדשים
עו"ד גיל דחוח מסביר כי גם מנהלים מתנדבים של עמותות, גמ"חים והקדשים עלולים לשאת באחריות פלילית ומנהלית במקרים של אי-סדרים כספיים, גם אם כוונותיהם טובות ולא הייתה כוונת מרמה. החוק אינו מבחין בין מנהל חברה מסחרית לבין מנהל עמותה, והאחריות האישית קיימת בכל הנוגע לניהול כספי ציבור, תרומות וניהול תקין.
טעויות נפוצות כמו אי-עדכון ספרי חשבונות, היעדר תיעוד החלטות, שימוש בחשבון בנק ללא פיקוח, קבלת תרומות במזומן ללא רישום, או העברת כספים ללא אסמכתאות, עלולות לעורר חקירות מצד הרשויות, גם אם לא נגנב כסף. הרגולציה בישראל הפכה מחמירה יותר בשנים האחרונות, עם דרישות מוגברות בתחומי ניהול כספים, איסור הלבנת הון, זיהוי תורמים, תיעוד פעולות ושמירת מסמכים. גם עולם הגמ"חים צפוי לפעול תחת רגולציה מפורטת יותר.
מנהלי עמותות וגמ"חים נדרשים לשאול שאלות כמו האם לכל הוצאה יש אישור, האם קיימת הפרדת סמכויות, חתימה כפולה, רישום פרוטוקולים בזמן אמת, והאם ניתן להסביר את העברות הכספים. אחריות פלילית יכולה לנבוע גם מהעלמת עין, אי-פיקוח או התעלמות מסימני אזהרה. בנוסף למנכ"ל, גם חברי ועד, סמנכ"לי כספים ומנהלי חשבונות עלולים להימצא אחראיים לאי-סדרים בתחומם.
ההליכים הממוחשבים והמקוונים כיום מאפשרים לרשויות האכיפה, כגון המשטרה, רשות המסים ורשם העמותות, לעקוב בקלות אחר תהליכים בארגונים. מאגרי מידע, מחשבים ותיבות דוא"ל הפכו לכלי חקירתי מרכזי. רשם העמותות ומפרקים שמונו על ידי בית משפט פועלים כיום כחוקרים לכל דבר. לכן, ייעוץ מקצועי בתחומי המס, המשפט הפלילי, איסור הלבנת הון והגנת הפרטיות הפך להכרח.
משטר רגולטורי חדש חל על גמ"חים, המחייב נהלי עבודה מסודרים, זיהוי מקבלי הלוואות ותורמים, שמירת מסמכים ודיווחים לרשויות. גמ"חים הפועלים בשקיפות, עם נהלים ברורים וליווי מקצועי, מחזקים את אמון הציבור ומבטיחים את המשך פעילותם. מניעת הסתבכות אפשרית באמצעות רישומים מסודרים, ישיבות מתועדות, הפרדת סמכויות, היעזרות באנשי מקצוע וטיפול בבעיות בזמן.
