בכיר באוצר: למרות פריצת תקציב הביטחון, יעד הגירעון יישמר
ד"ר ליאור דוד־פור, סגן החשכ"לית באוצר האחראי על המאקרו ותקציב המדינה, מעריך כי למרות הדרישות להגדלת תקציב הביטחון, יעד הגירעון של 4.9% יישמר, ואף ייתכן שיהיה נמוך מכך. הערכה זו מבוססת על קצב ההכנסות הנוכחי ובהנחה שלא יהיו התפתחויות ביטחוניות מיוחדות או פריצה משמעותית בהוצאות. דוד־פור ציין כי הכלכלן הראשי במשרד הגדיל את תחזית ההכנסות ב־19 מיליארד שקל מאז אישור התקציב, וכל עוד הגידול בהוצאות יהיה דומה לגידול בהכנסות, יעד הגירעון יישמר.
במקביל, מתקיים דיון ממשלתי ער על האפשרות להעביר עשרות מיליארדים נוספים לביטחון ולשריין 400 מיליארד שקל לתוכניות התעצמות רכש צבאי רב־שנתיות, גם בתקופת בחירות. דוד־פור מודה כי יש צורך בתוספות תקציביות למערכת הביטחון, במיוחד לאור המלחמה, אך מבקר את ניהול הכספים ואת היעילות בהוצאות. הוא מדגיש את הצורך בפיקוח הדוק יותר על ההוצאות הצבאיות, וחושף רפורמה בפיקוח על תקציבי רכש צבאי שתכלול תרגום של התחייבויות רב־שנתיות לתזרים מזומנים, כדי לעמוד ביעדי ההוצאה ולתכנן טוב יותר את התקציב.
לגבי תוכנית ההתעצמות בסך 400 מיליארד שקל, שהעריכו כי תקפיץ את יחס החוב לתוצר ליותר מ־80%, דוד־פור מסביר כי יש צורך בצעדי התאמה תקציביים, הכוללים העלאת מסים, הקטנת הוצאות או הגדלת חוב, כדי לשמור על יחס חוב־תוצר סביר. הוא מציין כי בתקופת הקורונה יחס החוב־תוצר הגיע לכ־70% וחזר לכ־60% בשנתיים שלאחר מכן, וכי יש לשאוף לחזור ליחסים אלו בהדרגה. הוא גם מתייחס לביקורת מבקר המדינה על העברות תקציביות מאוחרות ובלתי סדורות, ומציין כי השנה החלו תהליכי פיקוח והעברת כספים מוקדם יותר, תוך שיתוף פעולה עם משרדי הממשלה והכנסת למניעת חריגות.
דוד־פור מודה בקיומו של חוסר אמון בין גופים שונים בממשלה, המוביל למאבקי סמכויות, אך מעדיף שקט ושיתוף פעולה לטובת ניהול תקציבי יעיל. הוא מדגיש את חשיבות תפקידו של החשב כ"שומר סף" ואת הצורך בשינוי עומק באופן התקצוב והעברות התקציביות, כפי שנדרש גם על ידי בג"ץ.
