טור אורח / בין ימים נוראים לכיכר דיזנגוף: קריאה ליום כיפור ישראלי
לקראת יום הכיפורים הקרוב, עולה קריאה ליצירת "יום כיפור ישראלי" חדש, שיאפשר לכלל הציבור, כולל חילונים ומי שאינם מוצאים את מקומם בבתי הכנסת המסורתיים, לקיים את היום באופן משמעותי ורלוונטי עבורם. הקריאה באה בעקבות אירועי העבר, כמו העימותים בכיכר דיזנגוף לפני שלוש שנים סביב חופש הביטוי הדתי במרחב הציבורי, והטבח של השבעה באוקטובר, שדחקו מחלוקות קודמות לשוליים.
הכותב, מנכ"ל ארגון בינ"ה, מתבסס על תיאורו של ש"י עגנון את חוויית הקדושה ביום הכיפורים בילדותו, שבה כולם נדמו כגוף אחד טהור, עד לסיום התפילה והחזרה לחיים הרגילים. הוא מציין כי גם כיום, דתיים וחילונים כאחד, זקוקים לקדושה ולכמיהה לרוח, אך רבים אינם מוצאים מענה הולם לחג.
המאמר מציג שלוש קבוצות עיקריות: אלו המקיימים את היום בבית הכנסת, אלו המנצלים את השקט למנוחה ופנאי, וקבוצה שלישית, גדולה ומשמעותית, של ישראלים שאינם דתיים אך מבקשים תוכן רוחני ויהודי-ישראלי לחג, ואינם מוצאים אותו במרחב הקיים. קבוצה זו נותרת ללא מענה, ולעיתים מוצאת עצמה ללא חוויה רוחנית עמוקה.
הכותב קורא לקהילות, לארגונים ולתנועות חברתיות ליזום פתיחת מרחבים חדשים ופתוחים ליום הכיפורים, שיאפשרו לימוד, התכנסות ונגיעה ברוח, תוך אימוץ עצתו של ביאליק לאמץ את החגים ולהוסיף להם משהו אישי. המטרה היא ליצור יום כיפור ישראלי, רחב ומחבר, שבו לכל אחד ואחת יש מקום תחת "הטלית".
