הצעה לביטול הפרשות פנסיוניות עד גיל 40: תוספת של 500 שקל בשכר, פגיעה עתידית בפנסיה

יוזמה חדשה של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, מבקשת לבטל את ההפרשות הפנסיוניות המחייבות לעובדים עד גיל 40. ההצעה, שפורסמה השבוע, מעוררת דיון ער בקרב מומחים וארגוני עובדים, ועלולה להשפיע משמעותית על עתיד הפנסיונרים בישראל.

על פי ההצעה, עובדים מתחת לגיל 40 לא יחויבו להפריש חלק משכרם לקרן פנסיה. כיום, 6% מהשכר ברוטו מופרשים אוטומטית. ביטול ההפרשה יגדיל את השכר נטו בכ-500 שקלים בחודש. הפרשות המעסיק (6.5% לפנסיה ו-6% לפיצויים) יישמרו, כמו גם כיסויי הביטוחים הנלווים. ההצעה אינה מחייבת, ועובדים יוכלו להמשיך להפריש באופן וולונטרי, אך ברירת המחדל תהיה אי-הפרשה.

המחיר לצעד זה יורגש בעתיד הרחוק. חישובים של שמחון ואברהם צופניק מעריכים כי הפנסיה החודשית ברוטו תרד מ-17,000 שקל ל-14,900 שקל, ירידה של כ-2,100 שקל. בנטו, הפנסיה תקטן בכ-1,800 שקל. הפער נובע מאובדן היתרון של הריבית דריבית לאורך שנים רבות. מומחים כמו אליהו עטיה מהמרכז לתכנון פיננסי מדגישים כי הפסד ההפרשות בשנים הראשונות, בהן הכסף צובר תשואה משמעותית, עלול להגיע למאות אלפי שקלים עד גיל פרישה.

ההצעה מעוררת חשש בקרב מומחים וארגונים כמו ההסתדרות. ד"ר אלכס קפלון, מומחה לכלכלת הזדקנות, מציין כי צעירים רבים נוטים לא לשנות את ברירת המחדל, מה שיגרום להם לוותר על ההפרשות. בנוסף, הוא מזהיר כי ההצעה עלולה להעמיק פערים כלכליים בין פנסיונרים, כאשר בעלי הכנסה גבוהה וידע פיננסי ימשיכו להפריש, בעוד בעלי הכנסה נמוכה ייהנו מהתוספת בשכר אך יפגעו בפנסיה. ההסתדרות מצביעה על כך שכבר כיום 21% מהפנסיונרים חיים מתחת לקו העוני, והמהלך עלול להגדיל את התלות בסיוע מהמדינה.

ההצעה של שמחון מבוססת על מחקרים הטוענים כי הפנסיה הצפויה גבוהה מהשכר נטו הנוכחי, וכי יש "עודף הפרשות" בקרב חלק מהשכבות. עם זאת, גם מחקרי בנק ישראל שהצביעו על תופעה זו, המליצו על פתרונות ממוקדים ולא על שינוי גורף. משרד האוצר ובנק ישראל בוחנים אף הם את נושא גודלן של הקרנות הפנסיוניות והשפעתן על שוק ההון. ההצעה פורסמה בסמוך לבחירות, מה שמעלה טענות ל"כלכלת בחירות", אך יישומה ידרוש שינויי חקיקה ואישורים רבים, תהליך שייקח זמן רב.