המדד מפספס את המשכנתה וההלוואות: כמה באמת התייקרו החיים?
מחקר חדש של מרכז טאוב חושף פער משמעותי בין נתוני האינפלציה הרשמיים, העומדים על 1.5%, לבין התחושה של משקי הבית בישראל לגבי יוקר המחיה. החוקרים, פרופ' בנימין בנטל וד"ר לביב שאמי, טוענים כי מדד המחירים לצרכן אינו מביא בחשבון את עלות המימון, כלומר הריבית על משכנתאות והלוואות, שהתייקרה משמעותית בשנים האחרונות.
לפי המחקר, בשנים 2022 ו-2023, שבהן העלה בנק ישראל את הריבית באופן חד, הריבית הממוצעת על משכנתאות עלתה ב-42% וב-52% בהתאמה. כאשר החוקרים בנו מדד משלים שהכניס את עלות המימון לרכיב הדיור, המדד המשלים הראה עלייה גבוהה פי 4 ופי 6 מהמדד הרשמי בשנים אלו. הדבר נובע מכך שמדד המחירים הרגיל מודד את שירותי הדיור באמצעות "שכר דירה זקוף", שאינו משקף את התשלומים בפועל לבנק.
הפער בין המדד הרשמי לתחושת יוקר המחיה מתבטא בהוצאות חודשיות של מאות ואף אלפי שקלים. לדוגמה, עלייה בריבית על משכנתה של 350 אלף שקל מ-2% ל-6% מייקרת את ההחזר החודשי בכ-770 שקל, ועלייה בריבית על הלוואה של 100 אלף שקל מ-4% ל-8% מוסיפה עוד כ-186 שקל. גם הלוואות צרכניות, מינוס בבנק ומימון רכישות אחרות מתייקרים ככל שהריבית עולה, מה שמשפיע באופן ישיר על התקציב של משקי בית התלויים באשראי.
החוקרים מדגישים כי המדד הרשמי אינו שגוי, אלא מודד היבט אחר של יוקר המחיה. הם מציעים להציג לצד המדד הרשמי גם מדדים משלימים שישקפו את השפעת עלויות המימון, ובכך לתת תמונה מלאה יותר למשקי הבית ולגורמי קבלת ההחלטות. התמונה המלאה חשובה במיוחד כעת, כאשר האינפלציה השנתית ירדה ל-1.5%, אך עלויות המימון עדיין משפיעות על התקציב של רבים.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
