כשהאלימות משתלמת - מה ניתן ללמד בכיתה
החברה הישראלית מלמדת את ילדיה, לא במילים אלא במעשים, כי אלימות משיגה מטרות, בניגוד לחינוך המקובל. הדבר בא לידי ביטוי באלימות יהודים נגד פלסטינים ביהודה ושומרון, המתוארת על ידי מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט, כפעולות טרור המתרחשות בתדירות גבוהה מהצפוי, עד כדי צורך של צה"ל לבטל פעולות מבצעיות כדי לטפל בהן. אלימות זו פוגעת בפלסטינים, משבשת את פעילות הצבא ומלמדת שהחוק הוא בגדר המלצה בלבד עבור מי שמשוכנע בצדקתו.
שיעור דומה נלמד גם בירושלים, שם בית קפה הודיע על הפסקת פעילותו בשבת לאחר חודשיים של הפגנות ולחץ אלים. התוצאה ברורה: מי שהפעיל לחץ אלים השיג את מטרתו, והמסר הזה מחלחל לכיתות הלימוד.
הכותבת, פרופ' מיכל מושקט-ברקן, טוענת כי ילדים לומדים מחיקוי ומהתוצאות הנצפות בעולם המבוגרים. לכן, מערכת החינוך צריכה לא רק לאסור אלימות, אלא ליישם מדיניות ברורה הכוללת עצירת אירועים אלימים מיידית, הגנה על נפגעים ודרישה מהפוגעים לקחת אחריות. בנוסף, יש להקדיש זמן לתרגול דרכי התמודדות חלופיות עם כעס ומחלוקת.
מושקט-ברקן קוראת גם למדינה ללמד את אותו שיעור באמצעות קמפיין לאומי "אלימות לא משתלמת", המלווה באכיפה שוויונית, מענה מהיר לתלונות והתחייבות של מנהיגות ציבורית שלא להצדיק אלימות, גם כשהיא מופעלת על ידי אנשי מחנהה. יש להפסיק לתגמל אלימות, בכיתה ומחוצה לה, כדי ללמד שאלימות אינה משתלמת.
