עוד כסף בגיל 30, פחות פנסיה בגיל 67
ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור אבי שמחון, הציע לשנות את מודל פנסיית החובה בישראל ולאפשר לעובדים עד גיל 40 לוותר על חובת ההפרשה הפנסיונית שלהם. ההצעה, המבוססת על מאמר אקדמי, נועדה להקל על צעירים המתמודדים עם יוקר מחיה גבוה, שכר דירה, משכנתאות וגידול ילדים, ומבקשת לאפשר להם להשתמש בכספים אלו לצרכים מיידיים. מי שירצה להמשיך לחסוך יוכל לעשות זאת באופן וולונטרי, בעוד הפרשות המעסיקים ימשיכו כסדרן.
עם זאת, ההצעה מעלה חשש כלכלי משמעותי. מומחים מצביעים על כך שהשנים הראשונות של הקריירה הן הקריטיות ביותר לחיסכון פנסיוני, בשל כוחה של הריבית דריבית. כסף שמושקע בגיל צעיר יכול לצבור תשואה משמעותית לאורך עשרות שנים. לדוגמה, הפקדה של 600 שקל בחודש (6% משכר של 10,000 שקל) מגיל 23 עד 40, ללא הפקדות נוספות, יכולה להגיע לכ-410 אלף שקל בגיל 67, שווה ערך לקצבה חודשית של כ-2,000 שקל. ביטול ההפרשה בגילאים אלו עלול לפגוע משמעותית בהון הפנסיוני העתידי.
מחקר של בנק ישראל שפורסם בין השנים 2006 ל-2019 מצא כי רפורמות במערכת הפנסיה הגדילו את ההפרשות בכ-1% תוצר, וגם לאחר קיזוז חיסכון מאפיקים אחרים, התרומה נטו לחיסכון משקי הבית נאמדה בכ-0.7% תוצר. פנסיית החובה לבדה תרמה כ-0.35% תוצר לחיסכון נטו, במיוחד בקרב אוכלוסיות צעירות ובעלות הכנסה נמוכה, מה שמצביע על כך שהחיסכון הכפוי אכן מגדיל את החיסכון הכולל ולא רק מעביר כספים בין אפיקים.
ההצעה מעוררת דיון האם יש להקל על צעירים באמצעות פגיעה בחיסכון הפנסיוני שלהם, או שמא יש לחפש פתרונות אחרים כגון הקלות מס, הטבות דיור ומלחמה ביוקר המחיה. המטרה המוצהרת היא להעביר כסף מהגיל הפנסיוני (67) לגילאי העבודה המוקדמים (30), אך המחיר עלול להתגלות רק בעתיד הרחוק, כאשר יהיה קשה מאוד להשלים את החיסכון האבוד. מנכ"ל המרכז לתכנון פיננסי, ישראל עטיה, מדגיש את חשיבות הריבית דריבית ואת הקושי להשלים חיסכון שאבד.
