ישראל מאמצת את כללי ארה"ב נגד עבודת כפייה: מה זה אומר על יבוא מכוניות סיניות
ממשלת ישראל אישרה לאחרונה איסור על יבוא טובין שיוצרו, במלואם או בחלקם, באמצעות עבודות כפייה. צעד זה מציב את ישראל בשורה אחת עם מדיניות ארצות הברית, ומאפשר לה להימנע ממכסים אמריקאיים על תוצרת ישראלית. המהלך מצטרף למלחמת הסחר המתמשכת בין ארה"ב לסין, הכוללת תחומים רבים כמו שבבים, נפט, אלכוהול וכלי רכב.
על פי דוח של האו"ם מינואר האחרון, קיים דפוס שיטתי של שימוש בעובדי כפייה בסין, בעיקר מקרב מיעוטים אתניים כמו האויגורים, הטיבטים, הקזחים והקירגיזים. עבודת הכפייה מתרחשת לעיתים קרובות הרחק מקווי הייצור, וכוללת שימוש ברכיבים שיוצרו בתנאים אלו, כגון שבבים ורכיבים אלקטרוניים. גופים כמו המרכז למימוש זכויות אדם בעסקים (BHRRC) מציינים כי עשרות יצרני רכב סיניים "נהנים" מתוצרת מפעלים במחוז שינג'יאנג, המייצרים רכיבים באמצעות עובדי כפייה.
משרד הכלכלה והתעשייה בישראל נמצא בשלבי גיבוש והקמת מנגנון פיקוח ליישום ההחלטה, תוך בחינת מנגנונים מקבילים בעולם והסתמכות על סטנדרטים בינלאומיים. במשרד מציינים כי ההגבלות שיוחלו בארה"ב ובאירופה צפויות להיות רלוונטיות גם בישראל, וכי ההערכה הראשונית היא שההגבלות יתמקדו בפרטי מכס ספציפיים. בעוד שארה"ב אוסרת יבוא מוצרים מחברות המפרות זכויות אדם, כולל חברות סיניות, באירופה המצב פחות מחמיר, למרות דיווחים על תנאי כפייה לכאורה במפעל BYD בהונגריה.
השאלה שנותרה פתוחה היא האם וכיצד ישראל תפעל לאור ההגדרות האמריקאיות, במיוחד כאשר ארה"ב עצמה אינה מייבאת מכוניות סיניות. עם זאת, פרסומים מצביעים על כך שהממשל האמריקאי שם לב לחדירת מותגים סיניים לשוק הרכב הישראלי, מה שהוביל לביטול מכרזים ממשלתיים לרכישת מכוניות סיניות. העתיד יגלה אם תפורסם בישראל רשימה של מכוניות שייצורן כלל עבודת כפייה.
