נשק שיסרב לפעול? הטכנולוגיה שצה"ל בוחן כדי למנוע ירי אובדני

במערך בריאות הנפש בצה"ל מסבירים כי תקופות של ירידה בעצימות הלחימה עלולות להוביל לעליית מצוקות נפשיות ורגשות מודחקים בקרב חיילים. גורם בכיר במערך הדגיש כי למרות מספר מקרי האובדנות האחרונים, אין מדובר במגמה ליניארית אלא בהתפלגות סטטיסטית, כאשר כל מקרה נחקר על ידי מצ"ח וועדה בראשות תא"ל להפקת לקחים.

הצבא מתמקד בזיהוי מוקדם של סימני מצוקה, שכן רוב החיילים ששמו קץ לחייהם לא פנו לגורמי בריאות הנפש. לשם כך, פותח כלי בינה מלאכותית לאימון מפקדים וחברים בזיהוי מצוקה וניהול שיחה, והלומדה בנושא תוגבר. בנוסף, קו הסיוע הטלפוני (*6690) מאויש 24/7 על ידי קציני בריאות נפש, וזמני ההמתנה לפגישה עם קב"ן נמדדים באופן שוטף, כאשר במקרים אקוטיים ניתן מענה מיידי. מערך הקב"נים תוגבר ומונה כ-1,500 אנשי קבע, מילואים ואזרחים, וכן הוכשרו "מאבחנות ברה"ן" לסיוע ראשוני.

צעד קריטי נוסף הוא צמצום החשיפה לאמצעים קטלניים. צה"ל בוחן פיתוח טכנולוגי שימנע ירי עצמי מנשק אישי, על ידי זיהוי מאפיינים פיזיקליים של ירי כזה. בעבר, צמצום חשיפה לנשק, למשל אי-יציאה הביתה עם נשק לתפקידי עורף, הוביל להפחתה משמעותית במקרי אובדנות.

הגורם התייחס גם לביקורת על היעדר פרסום יזום של מקרי אובדנות, וטען כי צה"ל מפרסם נתונים שנתיים. הוא הדגיש את הסכנה שבפרסום לא זהיר העלול לעודד מקרי חיקוי, אך תמך בשיח ציבורי מקצועי בנושא. בנוסף, צה"ל בוחן מחדש את כשירותם של משרתי מילואים עם נכות רגשית, תוך העברת מידע מאגף השיקום לצה"ל להבטחת רציפות טיפולית ושיקול דעת במתן אישור לשירות.