אם כולנו נשמור שבת, אולי ישראל תינצל. נשמע מופרך? לא ב-2026
תיאטרון גשר מעלה בימים אלה את ההפקה המוזיקלית "אחרית הימים", מחזמר סאטירי מאת נטע וינר, מיכאל שטרן ואורי יניב, המדמיין מציאות עתידית שבה שמירת שבת קולקטיבית מוכרזת כתוכנית ההצלה הלאומית של ישראל מפני איום גרעיני וחורבן מתקרב. המחזה, ששואב השראה מ"ספר המורמונים" ומ"המילטון", מציג את הזוג יואל ונעמי, המתמודדים עם משבר גיל ה-40 ועם המציאות הישראלית רוויית המלחמות.
העלילה מתפתחת כאשר הממשלה, בדוברות ראש הממשלה, מכריזה על "נשק יום הדין" - שמירת שבת המונית שמטרתה להביא את המשיח. יואל, בגילומו של אורי יניב, הוא היחיד שמתנגד לתוכנית, ומביע את משבר האמון שלו במערכת ובפתרונות שהוצעו בעבר, בשורות ראפ נוקבות. ההפקה מתאפיינת בסאטירה נועזת וחסרת פחד, הנוגעת בנושאים רגישים ובלתי שגרתיים לבמה התיאטרלית.
הבימוי הגרוטסקי של רוני ברודצקי והתפאורה הקומיקסית של מיכאל קרמנקו יוצרים עולם מופרך וצבעוני, המדגיש את האווירה הכאוטית והמתפרצת. הליווי של אנסמבל שחקנים ורקדנים מוסיף לאנרגיה של ההפקה. למרות שהמילים בשירים עשירות במשחקי מילים ורפרנסים תרבותיים, הלחנים לעיתים סובלים מרפטטיביות, והטקסט נתפס כחד יותר מהמוזיקה.
המחזה בוחן את הזהות הישראלית דרך סצנות אירוניות, כמו חקירתו של יואל שבה לא ניתן להשתמש נגדו באלימות כי "הוא לא ערבי", או הגעתה של דבי מארצות הברית לגרום ליואל לשמור שבת. רגעים קומיים נוספים כוללים את התעוררותם של גיבורי ישראל, ממטרומפלדור ועד יגאל בשן. היצירה מצליחה לשלב הומור פרוע עם תחושת ייאוש, ומשקפת את המציאות הישראלית המקצינה באופן מטריד, תוך קריאה להגברת הקול האמנותי בתגובה למצב.
