ה-AI רוצה עוד חשמל ומים - והתושבים בארה"ב מתחילים לעצור את הדאטה סנטרים
הביקוש הגובר לבינה מלאכותית (AI) מציב אתגרים חדשים בתחום האנרגיה והמים, בעיקר בארצות הברית. מרכזי נתונים, הנדרשים להפעלת מודלי AI מתקדמים, צורכים כמויות חשמל ומים עצומות, הדומות לאלו של מפעלי תעשייה כבדים או ערים שלמות. כתוצאה מכך, קבוצות מקומיות של תושבים מתחילות להתנגד להקמת מרכזי נתונים חדשים, מחשש להשפעתם על משאבי טבע ותשתיות.
בארה"ב פועלות כיום לפחות 188 קבוצות מקומיות המתנגדות לפרויקטים של מרכזי נתונים, מה שהוביל לביטולם של 25 פרויקטים בשנת 2025, לעומת שישה ב-2024 ושניים ב-2023. ההתנגדויות נובעות מדאגה לגבי צריכת חשמל גבוהה, העלולה להעלות את מחירי החשמל לצרכנים פרטיים, ומצריכת מים משמעותית, במיוחד באזורים צחיחים, העלולה לפגוע בחקלאים ובתושבים.
חברות הטכנולוגיה טוענות שהן מוכנות לממן חלק ניכר מהתשתיות הנדרשות, אך הוויכוח מתמקד כעת בחלוקת העלויות והתועלות. בנוסף, זמני האספקה הארוכים לציוד חשמלי חיוני, כמו שנאים, מעכבים פרויקטים רבים. בישראל, חברת נגה קיבלה בקשות לחיבור מרכזי נתונים בהספק מצטבר של כ-27 ג'יגה-וואט, בעוד שיא הביקוש של כל המשק הישראלי עומד על כ-17-18 ג'יגה-וואט, מה שמצביע על פער משמעותי בביקוש העתידי.
האתגרים הללו משפיעים על לוחות הזמנים של חברות הטכנולוגיה, והגישה לחשמל, קבלת היתרים ויחס הקהילה הפכו לגורמים מכריעים בעיכוב הקמת מרכזי נתונים. המאבק סביב הקמת מרכזי הנתונים הוא למעשה מאבק על חלוקת העלויות והתועלות בין חברות הטכנולוגיה לקהילות המקומיות.
