תרומות בהיקף מיליונים מימנו סטודנטים ערבים שתמכו ב-7.10
ארגון עדאלה פרסם דו"ח חדש המאשים את מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל ב"אפרטהייד" כלפי סטודנטים פלשתינים, בטענה שהם מושעים ומועמדים לדין משמעתי בעקבות התבטאויות ופרסומים ברשתות החברתיות לאחר אירועי ה-7 באוקטובר. עם זאת, הדו"ח עצמו חושף כי לצד הסטודנטים פעלה מעטפת משפטית וכלכלית משמעותית, שגייסה קרוב למיליון שקלים לסיוע וייצוג משפטי.
על פי נתוני עדאלה, מאז 7 באוקטובר התקבלו בארגון 132 פניות מסטודנטים פלשתינים שנפתחו בעניינם הליכים משמעתיים בעקבות פרסומים ברשתות החברתיות, שהגיעו מכ-40 מוסדות אקדמיים. בכ-100 מקרים העניק עדאלה ליווי או ייצוג משפטי. הדו"ח מתאר את המקרים כפגיעה שיטתית בחופש הביטוי, אך הנתונים מראים כי כ-24% מהפרסומים כללו ביקורת על ישראל וצה"ל, כ-23% עסקו באירועי 7 באוקטובר, וכ-22% עסקו במלחמה בעזה. חלק מהפרסומים כללו גם סימוני "לייק" ברשתות החברתיות.
עדאלה טוען כי חלק מהפרסומים היו הבעת אבל, הזדהות עם עזה או ביטויי זהות לאומית, וכי המוסדות העניקו להם פרשנות מחמירה. עמוד התודות בדו"ח חושף כי "תומכים בינלאומיים" ו"הקהילה" גייסו קרוב למיליון שקלים לסיוע המשפטי, מה שמעלה שאלות לגבי מקורות המימון והיקף המעורבות של גורמים חיצוניים באקדמיה הישראלית.
מערכת ההשכלה הגבוהה נאלצה להתמודד עם אירועים חסרי תקדים של פרסום תכנים על ידי סטודנטים בזמן מלחמה. שר החינוך יואב קיש דרש צעדים מיידיים נגד הסתה, אך ראשי האוניברסיטאות הזהירו מפני "אווירת מקארתיזם". הנתונים מראים כי מתוך 78 תיקים שהגיעו לוועדות משמעת, 52 הסתיימו בהרשעה, ו-11 סטודנטים הורחקו לצמיתות.
הדו"ח של עדאלה מעלה שאלות לגבי חופש הביטוי מול הסתה, וכן לגבי מימון ופיקוח על גורמים חיצוניים הפועלים בזירה האקדמית. המדינה והאקדמיה נדרשות לגבש מדיניות אחידה להתמודדות עם התופעה, שכן הוויכוח חורג מפרסומים בודדים ונוגע לדמות הקמפוס הישראלי.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
